כל מה שרצית לדעת על צילום נשים שחורות במאה ה-19:
תצלומי נשים שחורות אינם מהווים קטגוריה מוכרת וממוסדת בהיסטוריה של הצילום, ולכן הם כמעט ולא נחקרו כשלעצמן.
ההיסטוריה של תצלומי גופן של נשים שחורות, כמו כל ההיסטוריה של הצילום, מצביעה על מה נכלל ומה הודר, מה שועתק ומה הודחק, מה הוגדר כ״אמנות״ ומה הורד בדרגה אל אפלת הארכיבים.
באופן כללי, בהיסטוריה של הצילום, המבט של המצלמה על נשים שחורות מונח לרוב על גופן העירום.
באירופה של המאה ה-19, גוף האישה השחורה סימל לרוב שלוש תמות: קולוניאליזם, אבולוציה מדעית ומיניות.
במשך המאה ירידים עולמיים הציגו לראווה ולבידור גופים עירומים של גברים ונשים שחורים, ותצלומים שלהם, תחת איצטלת האתנוגרפיה, וסייעו בכך לעצב את התפיסה המערבית של האדם השחור כ"אדם הפרימיטיבי".
תפקיד נוסף שמלאו תצלומי נשים שחורות במאה ה-19 היה פורנוגרפיה.
נשים שחורות רבות עבדו כזונות כדי להתקיים ומכאן נתפסו כחפץ שניתן לרכוש.
באופן יחסי ישנם מעט תצלומים של נשים שחורות במאה ה-19 וזאת כיוון שדמות האישה השחורה לא נתפסה כנושא ראוי דיו, שכן לא הייתה נושאה של אף יצירת אמנות, ואם כן הייתה, היא הוצגה בדמות "פרא" ותמיד כחלק מהרקע.
התצלומים שאנו יכולים למצוא, כגון ייצוגי גוף האישה השחורה באמנות המערב בכלל, מושפעים רבות מגישות ודעות קדומות אודות גזע, מגדר ומיניות.
מאחר שתצלומי הנשים השחורות לא זכו להיכלל בקנון של הצילום, לא נקבע להן שווי שוק גבוה, ורובן מצוי עדיין בידיים פרטיות.
בספרי היסטוריה של הצילום מוצגות תמונות ספורות בלבד, במטרה לזעזע את הצופים בהן.
ניתן לקטלג את תצלומי הנשים השחורות ל-3 קטגוריות:
האישה השחורה העירומה
האישה השחורה המסורסת
האישה השחורה האצילית.