כל מה שרצית לדעת על צירוס:
צירוס (נקרא לעתים ענן נוצה וסימן סוג הענן שלו: Ci) הוא סוג של ענן שמראהו מאופיין במעין חוטים דקים ודלילים.
הופעתו מעניקה לסוג את שמו, מהמילה הלטינית cirrus שפירושה 'תלתל שיער' או 'נוצת ראש'.
רצועות הענן מופיעות לעתים בקווצות בעלות צורה ייחודית המכונות "זנבות סוסה" (mares tales).
הצירוס בדרך כלל לבן או אפור.
הוא נוצר כאשר אדי מים מגיעים למעלה מ-5,000 מ' מעל פני הקרקע באזורים ממוזגים, ומעל 6,100 מ' באזורים טרופיים.
הוא נוצר גם מזרימת אוויר אנכית של סופות טרופיות (באמריקה הן ידועות כ"הוריקן") או מסדני ענני קומולונימבוס.
כשענני נוצה מקדימים מערכת חזיתית או סופה טרופית, ניתן לדעת כי תנאי מזג אוויר עשויים בקרוב להידרדר.
הצירוס מבשר לא פעם על משקעים מתקרבים, ואולם ענני הצירוס מורידים עצמם גבישי קרח שמתאדים לפני מרחק רב מאוד מהקרקע, תופעה הידועה כ"ווירגה".
ענני צירוס שנוצרים על ידי זרם סילון יכולים לגדול מספיק כדי להשתרע אופקית על פני יבשות, בעוד שלגובה משתרעים קילומטרים ספורים בלבד.
כאשר אור עובר דרך גבישי הקרח בצירוס, נוצרות תופעות אופטיות כגון הילות וכלבי שמש.
שכבת צירוס מעלה את הטמפרטורה של האוויר מתחת לשכבת העננים העיקרית בשיעור ממוצע של 10°C.
כאשר ציציות הצירוס הבודדות הופכות רבות ורחבות עד כי כמעט אין להבחין ביניהן, נוצרת יריעה של עננות גבוהה; ענן צירוס עם נופך שכבתי מכונה צירוסטרטוס (Cs).
קונבקציה בגובה רב יכולה לייצר סוג ענן אחר הכרוך בגובה, המכונה צירוקומולוס (Cc) והוא מכיל טיפות מים בקירור.
ענני נוצה נוצרים גם על כוכבי לכת אחרים, כולל מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס, וייתכן כי אף נפטון.
הם נצפו על טיטאן, אחד מירחיו של שבתאי.
חלק מענני נוצה מחוץ לכדור הארץ מורכבים מקרח אמוניה או מתאן ולא מקרח מים.
המונח הנוצה משמש גם לעננים בין-כוכביים מסוימים מורכבים מגדלים תת-מיקרומטריים של גרגרי אבק.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לצירוס:
•עננים