כל מה שרצית לדעת על צ'כית:
צ'כית (מכונה לפעמים גם בוהמית) היא שפה סלאבית מערבית, מתוך קבוצת השפות הסלאביות של משפחת השפות ההודו אירופאיות.
השפה הצ'כית קרובה יחסית לסלובקית, לפולנית ולסורבית.
במשך יותר מאלף שנות התפתחותה באזורים החופפים פחות או יותר את שטחה של הרפובליקה הצ'כית של ימינו, היא הושפעה רבות מהשפה הגרמנית המדוברת באזורים השכנים ממערב לה.
הצ'כית מדוברת בפי כ-12 מיליון דוברים, 10 מיליון מתוכם הם אזרחי הרפובליקה הצ'כית, שהיא שפתה הרשמית, ועד ל-1991 הייתה הצ'כית שפתה הרשמית של רפובליקת צ'כוסלובקיה.
הצ'כית החלה להופיע בכתב במהלך המאה השלוש עשרה בערך, תחילה היו ניבים צ'כיים רבים אך במאות החמש עשרה והשש עשרה לספירה, עם הרפורמות הדתיות באותה התקופה, התפתחה השפה הצ'כית לצורתה התקנית, על בסיס הניב של פראג.
בצ'כית ישנן שבע יחסות שמות עצם בדומה להרבה שפות סלאביות אחרות.
בצ'כית ישנה הבחנה ברורה בין תנועות קצרות ותנועות ארוכות המסומנות כקו נטוי מעל האות (á) והטעם נופל לרוב על ההברה הראשונה של המילה.
בדומה לפולנית ואוקראינית (אך לא לרוסית), קיימת בצ'כית פלטליזציה (ריכוך) של עיצורים 'קשים' בסוף המילה בנטיות היחסה.
כך למשל:

Praha (פראג) -> V Praze (בפראג).

צ'כית היא שפה עשירה בעיצורים, נפוצות בה צרורות של כמה עיצורים בלי שתישמע ביניהם תנועה כלשהי.
הצ'כית מאפשרת הברות ואפילו מילים שלמות ללא תנועה.
לדוגמה prst (אצבע).
הכתיב הצ'כי קל יחסית לקריאה, לכל צליל שמבטאים, הן תנועה והן עיצור, יש סימן ייחודי משלו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לצ'כית:
•צ'כית
•שפות סלאביות מערביות
•צ'כיה: תרבות