כל מה שרצית לדעת על צנחני היישוב:
צנחני היישוב הוא כינויה של קבוצה של 37 צנחנים שהתארגנה ביישוב העברי בארץ ישראל במסגרת התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
26 מתוכם הוצנחו על ידי הבריטים באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית כדי לסייע במאמץ המלחמתי של בעלות הברית, והשאר הונחתו במטוסים או המתינו ליציאה במצרים, בדרום איטליה ובטורקיה אך לא נשלחו ליעדיהם.
קבוצת השלושים ושבעה נבחרה לאחר תהליך מיון בו לקחו חלק 240 מתנדבים, שמתוכם נבחרו 110 שנשלחו לאימונים.
החלק הראשון של האימונים נערך בארץ, במסגרת הפלמ"ח, כאשר הבריטים אינם מעורבים ישירות.
בסיום חלק זה עברו השליחים אימוני צניחה, ואת הצניחות בצעו כבר במדי הצבא הבריטי.
השלב הבא של האימונים התבצע בקהיר, שם הוכשרו בבסיס צבא בריטי בתחומים שונים כמו נהיגה ושיפור האנגלית.
דגש רב ניתן לתחום הקשר (אמצעים לאיסוף מודיעין והעברתו) וכן שיפור יחידני בשפת ארץ היעד.
מבחינת הבריטים, מטרות הצנחנים היו השגת מידע מודיעיני וחילוץ צוותי אוויר של בעלות הברית שצנחו בשטח האויב לאחר שמטוסיהם נפגעו.
מעבר לכך, הצנחתם הייתה חלק ממאמץ ההטעיה הגדול שנועד לשכנע את גרמניה הנאצית שהפלישה של בעלות הברית תבוא מכיוון דרום אירופה.
הבריטים העלימו עין מהעובדה, שמצד הנהגת היישוב (הסוכנות היהודית), המטרות היו ניסיון לפעול להצלת יהודים באירופה, ובעיקר לחדש את הקשר עימם.
הפיקוד הבריטי הסתפק בדרישה מהשליחים כי יתרכזו בביצוע המשימות שהוטלו עליהם (איסוף מידע, דיווחים שוטפים וכו').
אם במהלך הביצוע יעסקו גם ב"דברים נוספים", הרי זה ענינם ועל אחריותם.
12 מחברי הקבוצה נפלו בשבי, ושבעה מתוך השבויים הוצאו להורג או נרצחו על ידי הנאצים.
שבעת צנחני היישוב שהוצאו להורג הם:
חנה סנש – צנחה בקרואטיה.
נתפסה במעבר להונגריה והוצאה להורג בבודפשט ב-7 בנובמבר 1944.
על שמה היישוב יד חנה.
אנצו סרני – צנח בצפון איטליה.
נתפס ונרצח במחנה הריכוז דכאו ב-18 בנובמבר 1944.
על שמו היישוב נצר סרני.
חביבה רייק – נחתה בסלובקיה.
נתפסה ונרצחה בקרמניצ'קה ב-20 בנובמבר 1944.
על שמה היישוב להבות חביבה.
רפאל רייס – צנח בסלובקיה.
נתפס ונרצח יחד עם חביבה רייק בקרמניצ'קה ב-20 בנובמבר 1944.
צבי בן יעקב – צנח בסלובקיה.
נתפס ונרצח במחנה הריכוז מאוטהאוזן בין דצמבר 1944 לינואר 1945.
אבא ברדיצ'ב – צנח ביוגוסלוביה.
אחר כך הונחת בסלובקיה.
נתפס ונרצח במחנה הריכוז מאוטהאוזן ב-26 בינואר 1945.
על שמו היישוב אלוני אבא.
פרץ גולדשטיין – צנח ביוגוסלביה.
עבר להונגריה.
נתפס ונרצח במחנה הריכוז אורניינבורג ב-1 במרץ 1945.
בהספדו להם כתב בין היתר יצחק טבנקין:
"שבעה צנחנים הם שלא חזרו.
מי יודע מה עוללו להם! אבל בטוחים אנו שעמדו בכבוד.
אין נחמה אבל יש ביטחון שכזאת הייתה צריכה להיות גאוות שליחותנו.
אין להם קבר כאן, אבל הם חיים עמנו פה.
עולמם עולמנו.
בתוכנו ובשליחותנו הלכו ופעלו ובלכתם מטילים הם שליחות עלינו".
שני צנחנים נוספים שנהרגו, לא זכו להנצחה או להתייחסות רשמית מצד הנהגת היישוב עקב העובדה שהתגייסו לצבא הבריטי באופן עצמאי:
יחיאל קאסאפ – נהרג בעת מבצע לחילוץ שבויי מלחמה של בעלות הברית ויהודים, בצפון איטליה.
זכה לעיטור המלחמה הגבוה ביותר.
קפטן אדולף רבינוביץ – צנח שבע פעמים בצרפת ובפעם השביעית נלכד והוצא להורג.
שאר חברי הקבוצה הם:
אריה אורני
יהודה אחישר
נסים ארזי
יצחק בן-אפרים
אהרון בן-יוסף
חיים בן-שושן
שרה ברוורמן
צדוק דורון
שייקה דן
ראובן דפני
אפרים דפני
יעקב הובר
דב הררי
יוסף ורון
אלי זוהר
חיים חרמש
חיים יערי
אריה לופסקו
דן לנר
יצחק מקרסקו
רחבעם עמיר
שלום פינצי
יואל פלגי
ששון פנקס
פנחס קליימן
ברוך קמין
אוריאל קנר
יונה רוזן
פרץ רוזנברג
יעקב שפירא
ארבעה מהצנחנים נספו ב-29 ביולי 1954 באסון מעגן: דב הררי, אריה אורני, יהודה אחישר ושלום פינצי.
באירוע נספה גם דניאל סרני, בנו של אנצו סרני.