כל מה שרצית לדעת על צפורה לסקוב:
צפורה לסקוב (1904 – 1989), אשת ציבור שהשתייכה לשמאל הציוני (אחדות העבודה – פועלי ציון ומפ"ם).
לסקוב נולדה בשנת 1904 באוקראינה.
ב-1926 סיימה לימודים כאחות ואת בעלה, דוד לסקוב, הכיר באחת מנסיעותיו בשליחות מכבי.
השניים החליטו לברוח מרוסיה וניסו לראשונה ב-1927 לחצות את נהר אמור לסין, אך נתפסו ונאסרו לחודשיים.
לאחר שריצו עונש הצליחו לעבור את הגבול לסין והגיעו לעיר חרבין.
בשנת 1928, לאחר שידידים מהארץ ארגנו להם סרטיפיקטים, עלה הזוג לארץ ישראל.
היא הייתה פעילה ב"ארגון האחיות" וב"ארגון אמהות עובדות".
ב-1932 הייתה ממקימות התחנות הראשונות של "לאם ולילד" או בשמן המאוחר תחנות טיפת חלב, בחדרה ובחיפה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר בעלה דוד לסקוב (לימים תא"ל בצה"ל) שירת בצבא הבריטי, הייתה בין מקימי "ארגון נשות החיילים".
ב-1948 התמנתה למפקחת המחוז הצפוני מטעם קופת חולים כללית.
כשהתפצלה אחדות העבודה ממפ"ם, נבחרה לכנסת ה-3 (1955) ברשימת אחדות העבודה אך ויתרה על מקומה עוד לפני שהצהירה אמונים ובמקומה נכנס לכנסת נחום ניר.
במהלך שנות החמישים הייתה ממקימי מוסד לילדי חיילים בכפר יחזקאל והמעון לילדי חיילים בחיפה על שם שבתי לוי.
במהלך שנות השישים פתחה את המרפאה הקהילתית הראשונה לטיפול במשפחה.
צפורה לסקוב נפטרה ב-1989 בחיפה, חודשים ספורים לאחר פטירת בעלה.
היא נטמנה לצידו בבית הקברות שדה יהושע בחיפה.
לזוג נולדו שני ילדים: פרופסור ראובן לסקוב, רופא ובעל עיטור המופת, והשופטת יהודית צור לימים סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.
בשכונת רמת גולדה בחיפה נקרא גן ציבורי לזכר בני הזוג לסקוב – "גן צפורה ודוד".