כל מה שרצית לדעת על קבורת שמים:
קבורת שמים, או דיסקציה טקסית, הייתה פעם מנהג מקובל בטיבט, ועדיין קיימת כיום.
על פי מנהג זה, גופה אנושית מפורקת לחלקים קטנים ומושארת על הר, שם היא נאכלת על ידי חיות, ובעיקר על ידי ציפורי טרף, לרוב נשרים.
בטיבטית שמו של המנהג הוא བྱ་གཏོར་ "ג'האטור", מילה שפירושה המילולי הוא "נתינת צדקה לציפורים".
רוב הטיבטים הם בודהיסטים, המאמינים בגלגול נשמות.
על פי אמונתם, אין צורך לשמר את הגוף לאחר המוות, שכן הוא רק כלי ריק.
ציפורים יכולות לאכול אותו, או ניתן להניח לו להתפרק בדרך טבעית.
המטרה של קבורת השמים היא להיפטר מן הגופה.
בחלקים רבים של טיבט האדמה קשה מאוד ואינה מאפשרת לכרות קבר, חלק מהשנה האדמה מכוסה שכבת שלג עברה וגם עצים וחומר בעירה הם נדירים ויקרים בטיבט, ולכן קבורת שמים היא פרקטית יותר משריפת הגופה.