כל מה שרצית לדעת על קודקס סינאיטיקוס:
קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של "תרגום השבעים" – תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.
מהקודקס המקורי, אשר נכתב על קלף בין השנים 330 – 350 לספירה, נותרו חלקים מסוימים של התנ"ך ומרבית הברית החדשה.
הקודקס כולל 364 וחצי עמודי פוליו הכתובים בארבעה טורים כל אחד, ו-199 דפים מתוכו כוללים את החלקים של התנ"ך ("הברית הישנה") והיתר את "הברית החדשה" יחד עם שני ספרים נוספים.
מקור הקודקס כנראה במצרים, מזמנו של קונסטנטינוס, הקיסר הביזנטי שהתנצר.
מחקר פאליאוגרפי שנערך במוזיאון הבריטי בשנת 1938 העלה כי כתב היד עבר מספר תיקונים.
אחד התיקונים שנעשה בסביבות המאה הששית או שביעית לספירה נעשה, על פי עדות המעתיק שנכתבה בשולי כמה ספרים, מתוך "כתב יד עתיק שהוגהּ על ידי המרטיר פמפילוס".
הקודקס נתגלה על ידי קונסטנטין פון טישנדורף ב-1844 בביקורו הראשון במנזר סנטה קתרינה בסיני.
לדבריו, הוא הציל את דפי כתב היד שנחשבו כחסרי ערך וככאלו היו מיועדים לשמש כחומר בעירה.
הוא הצליח לשכנע את הנזירים לקחת עמו מקצת דפי כתב היד והעביר 43 דפים לספריית אוניברסיטת לייפציג.
ב-1859, בביקורו השלישי במנזר, לשם נשלח על ידי הצאר אלכסנדר השני, הצליח פון טישנדורף להעביר (ויש אומרים לגנוב) את רוב כתב היד שנותר לרוסיה.
הקודקס נקנה בסכום של 100,000 לירות שטרלינג עבור המוזיאון הבריטי בידי ד"ר מוריץ אטינגהאוזן בשנת 1933 לאחר שהוצע למכירה על ידי השלטון הסובייטי בברית המועצות.