כל מה שרצית לדעת על קוד:
בתורת הקודים, קוד הוא אוסף של "מילים" מעל אלף בית כלשהו בן q {\displaystyle \ q} אותיות – כך שניתן להמיר מידע שניתן בצורה של אותיות או מספרים לסדרה של מילות קוד בתהליך שנקרא קידוד, ולאחר מכן לשחזר את הקידוד ולהפיק מהמלים את האינפורמציה המקורית.
מילות הקוד יכולות להיות כולן באורך זהה, כמו בקודי תיקון שגיאות, (קודים כאלה מכונים לעיתים קודי בלוקים) או באורכים שונים, כמו בקודי דחיסה.
קודים נפוצים לקידוד נתונים:קוד מורס – קוד עבור שיטות תקשורת קולית או חזותית בינאריות – שיטות שידור בהן יש שני מצבים: דולק וכבוי.
קוד בודו – קוד לייצוגם של תווים ששימש בעיקר לאחסון מידע ולהעברתו במכשירי טלפרינטר לסוגיהם, על-גבי סרט מנוקב.
קוד ASCII – קוד לייצוגם של תווים (ספרות, אותיות האלפבית, סימני פיסוק ועוד) בזיכרון מחשב ובקובצי מחשב.
קוד גריי – שיטה לקידוד מספרים באופן בינארי שבה כל מספר-עוקב שונה מקודמו בספרה בינארית אחת.
קוד האפמן – שיטה לקידוד סימנים, כגון תווי טקסט, ללא אובדן נתונים.
הקוד שייך למשפחה שימושית של קודים המכונה קודי תחיליות, ובמשפחה זו הוא הקוד המספק דחיסת נתונים מרבית, כלומר מאחסן את הסימנים במספר מזערי של סיביות, על פי הקריטריון המפורט בהמשך.
השיטה מתבססת על הקצאת אורך משתנה לסימנים על פי שכיחותם, כך שסימן נפוץ יוצג באמצעות מספר קטן של סיביות.
קוד תיקון שגיאות – קוד שמאפשר לשלוח באמצעותו אוסף של נתונים דרך ערוץ תקשורת רועש, ולנטרל במידה מסוימת את השפעת רעשי הרקע על המידע המתקבל.
קודי התיקון פועלים על ידי הגדלת ההבדל בין המילים השונות בקוד, וכך הקטנת הסיכוי שרעש חיצוני יגרום לקליטת מילה השונה מהמילה שנשלחה.
כאשר ההבדל בין מילות הקוד גדול במיוחד ניתן אפילו לתקן שגיאות, כל עוד מספר השגיאות קטן מספיק.