כל מה שרצית לדעת על קוואזר:
קוואזר (באנגלית Quasar) הוא עצם שמימי בעל אנרגיה רבה, הנמצא בתוך מרכזה של גלקסיה פעילה.
הקוואזרים התגלו הודות לתצפיות בטלסקופי-רדיו, ואף שמם נובע מהכינוי "מקור רדיו מעין כוכבי" (quasi-stellar radio source).
הייחוד של גרמי שמיים אלה הוא בכך, שהם אומנם בסדר גודל של מערכת שמש ממוצעת, אך עוצמת האנרגיה שהם משדרים רבה, והיא בסדר גודל של כל כוכבי גלקסיית שביל החלב.
מאפיין נוסף של הקוואזרים הוא ריחוקם הרב, ואי לכך הם מהגופים הקדומים ביותר ביקום הנצפה, ובעזרת הבנת אופן פעולתם ניתן לקבל תמונה על השלב הראשוני של היווצרות היקום.
הקוואזר הקרוב ביותר לצופה מכדור הארץ הוא במרחק של למעלה ממיליארד שנות אור.
בצפייה בקוואזרים הרחוקים ביותר, ניתן לראות קוואזר כפי שהיה בזמן של מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול.
האסטרופיזיקאים נוטים להניח כי מרכז הקוואזר הינו חור שחור על-מסיבי, שמסתו היא בסדר גודל של מאה מיליון מסות שמש, אשר סופח אליו גז דרך מנגנון דיסקת הספיחה, בכמות של מסת שמש בתקופה של שנת ארץ אחת.
מנגנון הספיחה מופיע גם במודלים המקובלים של תופעות אסטרונומיות אחרות, דוגמת משתנים קטקליסמיים, אשר בהם נצפית קרינה, שלא ניתן להסבירה בעזרת קרינה תרמית.
הגז, הנספח בצורה ספירלית אל החור השחור, מאבד אנרגיה, אשר נפלטת בעוצמות גבוהות כמעט לכל רוחב הספקטרום האלקטרומגנטי.
קרינה זו מייננת ענני גז רחוקים יותר סביב החור השחור, כך שנצפים גם קוי פליטה חזקים ביותר, המעידים על המרכיבים הכימיים השונים של עננים אלו.
מחקרים מתקדמים מנסים לאפיין את הגאומטריה של קוואזרים בודדים ושל כלל האוכלוסייה, בעזרת מדידת מהירויות סיבוב ענני הגז סביב המקור המרכזי (תוך שימוש באפקט דופלר הנצפה בקוי הפליטה בספקטרום) ומדידת הפרשי הזמנים שבין שינויי העוצמה בקרינת המקור המרכזי (דיסקת הספיחה) ובקרינת קווי הפליטה.
בשיטות אלו ניתן, עקרונית, גם להעריך את מסת החור השחור.
כיום מקובל להניח כי במרכזן של מרבית הגלקסיות ביקום ישנו חור שחור, וכי בתקופות מסוימות הוא הופך ל"פעיל", כלומר מתחיל לספוח גז ולקרון כקוואזר.
כמו כן, נמצא קשר תצפיתי ברור בין בהירות הקוואזר לקצב יצירת כוכבים באזורים המרכזיים של הגלקסיה, ואף להתפלגות המהירויות של הכוכבים במרכז הגלקסיה (עקב המסה העצומה של החור השחור).
מודלים וסימולציות ממוחשבים מצליחים באחרונה לשחזר את הקשרים הללו, תוך שמתבררת והולכת החשיבות העצומה שיש לפיזיקת הקוואזרים ביצירתן והתפתחותן של הגלקסיות.