קול (תלמוד)


כל מה שרצית לדעת על קול (תלמוד):
בתלמוד, קול (בארמית: קלא) הוא שמועה שיצאה על אדם מסוים, בדרך כלל לעז על מעשה עבירה שעשה או פגם בייחוסו.
התלמוד דן האם ומתי יש להתייחס לקול שיצא על פלוני ומתי אין להתייחס אליו כי ייתכן מאוד שאין בו ממש.
רבי יוסי אומר: "יהא חלקי עם מי שחושדין אותו בדבר ואין בו" (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ח, עמוד ב').
וכן אמר רב פפא: בי חשדו חשד שווא! על כך מביא התלמוד שורה של תנאים כדי שלקול יהיה משקל ובלעדיהם אין להתייחס אליו כלל: שהקול לא ייפסק אלא יימשך לאורך זמן של לפחות יום וחצי; שהקול יהיה רציף ולא ייקטע; שאין לאדם שונאים העלולים להוציא עליו לעז שווא.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקול (תלמוד):
משפט עברי: דיני ראיות