קוסמולוגיה


כל מה שרצית לדעת על קוסמולוגיה:
קוסמולוגיה (מיוונית: κοσμολογία "קוסמוס"=יקום, "לוגיה"=תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מבנה היקום וההיסטוריה שלו.
פירוש משמעותי יותר למילה "קוסמולוגיה" מבוסס על העובדה שהיא נגזרת מהמילה היוונית – kosmeo, שמשמעותה "לסדר" או "לארגן".
היוונים האמינו שאפשר להבין את העולם וכי הוא ראוי לארגון ולסדר אנליטיים.
הם הבחינו בדפוסים הקיימים ביקום ושאפו לארגן ולסדר אותם.
הקוסמולוגיה התפתחה כמדע בעיקר לאחר הצגת תורת היחסות של אלברט איינשטיין, שהולידה מסקנות מרחיקות לכת לגבי מהות היקום.
דחף נוסף קיבלה הקוסמולוגיה עם מדידת ההסחה לאדום על ידי אדווין האבל, וגילוי חוק האבל שממנו ניתן להסיק כי היקום מתפשט; וגילוי קרינת הרקע הקוסמית על ידי ארנו פנזיאס ורוברט וילסון ב-1964, שחיזקה את תאוריית המפץ הגדול.
האדם עסק בשאלות של מהות היקום ומקומו בו כבר משחר ההיסטוריה, אך התשובות אותן יכול היה לקבל היו מבוססות בימי קדם על מיתוסים ועל אלמנטים דתיים ומטאפיזיים.
ניצנים של קוסמולוגיה מדעית נראו בפילוסופיה היוונית, אך לרשות היוונים לא עמד ציוד מתאים כדי להוכיח את התאוריות שלהם.
עם זאת, אריסטרכוס מסמוס, אריסטו ותלמי הציגו תאוריות קוסמולוגיות חשובות והתאוריה הגאוצנטרית של תלמי אומצה כהסבר המקובל לתנועת גרמי השמיים עד אשר ניקולאוס קופרניקוס, טיכו ברהה, יוהנס קפלר וגלילאו גליליי החליפוה במאה ה-16 בתאוריה ההליוצנטרית למרות התנכלות מצד הכנסייה הקתולית.
את התאוריה ההליוצנטרית, שהארץ מקיפה את השמש ולא להפך, הגה לראשונה במאה ה-5 לפנה"ס, פילולאוס איש קרוטון תלמיד האסכולה הפיתגוראית.
במאה ה-4 לפנה"ס הסתמך על הרעיון של פילולאוס הרקלידס איש פונטוס, אשר חבריו חשבו אותו למשוגע בעקבות הפרדוקס שיצר בתאוריה שלו.
את התמונה המלאה והמדויקת באופן מעורר התפעלות של התאוריה ההליוצנטרית הגה וגיבש הפילוסוף היווני אריסטרכוס מסאמוס במאה ה-3 לפנה"ס ועליה ניתן ללמוד מתיעוד שכתב עליו ארכימדס: "הוא (אריסטרכוס) שיער שכוכבי השבת והשמש עומדים בלי נוע, שהארץ נישאת מסביב לשמש על היקף של מעגל".
במאה העשרים התפתחה הקוסמולוגיה כמדע לגיטימי.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקוסמולוגיה:
ויקיפדיה: שכתוב – מדעי הטבע
תחומים בפיזיקה
מדעי החלל
קוסמולוגיה
פיזיקה תאורטית