כל מה שרצית לדעת על קופסה שחורה:
קופסה שחורה היא בדרך כלל תיאור של אוסף רכיבים אשר מקובצים בתוך יחידה אחת, שמטרתם היא לרשום ולתעד (באמצעים מכניים, אנלוגיים או דיגיטליים) נתונים שונים כגון מהירות, נתוני חיישנים, דיבור (בתא הטייס במטוסים), כוחות פיזיקליים שונים, נתוני מחשב וכו' מרכיבי הקופסה ומרכיבי חוץ, כדוגמת חיישנים ובקרים מתוכנתים.
הקופסה היא אמצעי לשליפת מידע מסוים מתוך הרכיבים שמאחזרים את הנתונים ממכשירי הקופסה, הקופסה נפוצה בעיקר בכלי טיס כמו מטוסים, מסוקים ומעבורות חלל ובכלי שיט כמו אוניות וצוללות, אך גם במשאיות, אוטובוסים ורכבות (שבהם נפוץ בעיקר הטכוגרף), ומכוניות (לרוב במכוניות מרוץ ומכוניות ניסוי).
הקופסה נמצאת יעילה במיוחד בחקירת תאונות ובמיוחד נסיבות ונתונים אשר קדמו לתאונה ובמהלך התאונה, במיוחד בכלי תעופה, שכן היא מאפשרת לחוקרי התאונות לקבל מידע רב כגון: שיחות בתא הטייס (בדרך כלל הקלטה של עד חצי שעה ממועד התאונה) על ידי מכשיר ה- CVR, וכן נתוני הטיסה ממכשיר ה-FDR (רשם נתוני הטיסה).
השימוש העיקרי בקופסה הוא לאחר תחקיר או תדריך של אירוע או ביצוע, או לאחר תאונה.
מבנה הקופסה, עמידות רכיביה וצבעה הייחודי מאפשרים למצאה באתרי תאונות, גם לאחר התרסקות כלי התחבורה.
הקופסה השחורה הומצאה על ידי דיוויד וורן (נפטר ביולי 2010), בשנת 1953, בשל נסיבות טראגיות.
אביו נהרג בתאונת מטוס בשנת 1934.
לבן לא סופק הסבר.
לא תועדו עדים ולא היו ניצולים.
המתנה האחרונה שהעניק לו אביו טרם מותו הייתה מקלט רדיו, ובשנותיו בבית הספר התמחה וורן בבניית מקלטי רדיו.
הרעיון החדשני של קופסה שחורה התבסס על גרסה מזערית של טייפ-מנהלים.
הרשויות דחו את הצעתו של וורן, אולם בשנת 1956 הוא בנה את האב-טיפוס הראשון, שהיה מסוגל להקליט ארבע שעות של שמע.
בכיר בריטי שהגיע לביקור באוסטרליה בשנת 1958 התלהב מהרעיון, ובהמשך קיבלה ההמצאה את השם "קופסה שחורה", ונעשתה לפריט חיוני בכל מטוס בימינו.