כל מה שרצית לדעת על קיבוץ:
קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
הקיבוץ הוא בדרך כלל יישוב קטן המונה מספר מאות תושבים, ופרנסתו מחקלאות ומתעשייה.
בתקופת העלייה השנייה ההתיישבות השיתופית הזו כונתה בשם "קבוצה", ומראשית שנות ה-20 של המאה ה-20, בתקופת העלייה השלישית, הוחל לכנותה קיבוץ.
חברי הקיבוצים שימשו מכשיר מרכזי למימוש הציונות ונחשבו לאליטה החברתית של היישוב ושל המדינה בראשיתה.
הקיבוצים החלו כקהילות אשר דגלו בשיתוף מלא של הרכוש ובשוויון, הן בייצור והן בצריכה, עקרונות שמוצגים בחלק מספרות המחקר כאוטופיה.
אולם במהרה התארגנו בפדרציות שנקראו תנועות והקימו ארגונים פדרטיביים נוספים לצורך מאבקם הפוליטי ביישוב ולצרכים אחרים שדרשו יתרון לגודל (למשל שיווק משותף על ידי תנובה).
ארגונים אלו הפרו מתחילתם את השיתוף המלא אך לא שינו את הערכים המוצהרים של חיים שיתופיים בקהילה וחינוך משותף בקהילה.
חברי קיבוצים שימשו בתפקידים מרכזיים ביישוב ובהנהגת המדינה ותרמו תרומה מרכזית להגנה ולפלמ"ח, שסגל פיקודו הורכב בעיקר מחבריהם.
לאחר קום המדינה תרמו חברי הקיבוצים לצה"ל, במיוחד בעשרות השנים הראשונות לקיומו.
תרומה זו התבטאה במתגייסים הרבים ליחידות קרביות, בטייסים ובאחוז מפקדים גבוה יחסית לאחוז חברי ובני הקיבוצים באוכלוסייה.
עם השנים, חלקה של האוכלוסייה הקיבוצית באוכלוסייה הכללית בישראל הלך וירד.
בשנת 1948, שמונה אחוזים מכלל האוכלוסייה (שהם כ-48,000 נפש מתוך 600,000) בישראל גרו בקיבוצים ולעומת זאת, נכון לשנת 2007, סך כל תושבי הקיבוצים מגיע ל-119,700 נפש, שהם פחות משני אחוזים מאוכלוסיית המדינה.
לקיבוץ ניתנו הגדרות רעיוניות ומשפטיות שונות.
אחת מהן היא "אגודה להתיישבות שהיא ישוב נפרד המקיים חברה שיתופית של חבריו, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל על הקניין ומטרותיה עבודה עצמית, שווין ושיתוף בכל שטחי הייצור, הצריכה והחינוך".
בשלהי המאה העשרים עברו הקיבוצים משבר שהביא לשינוי מהותי באופי של רבים מהם.
לצד מודל "הקיבוץ השיתופי" או "הקיבוץ המסורתי", שבו ניתן שכר שווה לכל החברים, צמחו המודלים "הקיבוץ המתחדש" ו"הקיבוץ המופרט", בהם ניתן לחברים שכר דיפרנציאלי, כמקובל בשוק העבודה.
בשני המודלים, הבעלות על אמצעי הייצור של הקיבוץ נותרה משותפת.
נכון ל-2012 חיים כ-141,000 נפש ב-274 קיבוצים, מהם רק 70 נותרו שיתופיים.