כל מה שרצית לדעת על קלאו קרקעי:
קלאו קרקעי‏ (שם מדעי: Bucorvus abyssinicus) הוא מין של קלאו, שמצוי בצפון אפריקה.
אחד משני המינים שבסוג Bucorvus, השני הוא קלאו אדום-פנים.
בתי הגידול המועדף עליו הם סוואנות, אזורי צמחייה נמוכה סוב-מדבריים, אזורים סלעיים וככלל מקומות בהם ניתן לחפש בהם מזון בקלות.
הגובה בה הקלאו הקרקעי חי הוא כ-3250 מ' מעל גובה פני הים.
מין זה שוכן במקומות יבשים יותר מאלה שבהם נמצא בדרך כלל הקלאו אדום הפנים.
רגליו של הקלאו הקרקעי מתאימות להליכות ארוכות וריסיו עבים, מה שמסייע לו בחיפוש אחר מזון ומונע מחול ואבק להיכנס לעיניו.
הוא ניזון מבעלי חוליות וחסרי חוליות, בין השאר צבים, לטאות, עכבישים, חיפושיות, זחלים, פגרים, פירות, זרעים ואגוזים.
אורכו כ-78 עד 106 ס"מ, ומשקלו כ-4 ק"ג, בעוד אורך מוטת כנפיו הוא כ-495 עד 595 ס"מ.
כל גופו שחור, מלבד כתם ורוד על לסתו התחתונה, נוצות לבנות בכנפיו ועור חשוף מתחת לצוואר, שצבעו כחול אצל הנקבות ואדום אצל הזכרים.
לקלאויים צעירים יש נוצות חומות, וצבע העור החשוף שעל גרונם דהוי יותר מזה של הבוגרים.
הקלאויים הקרקעיים מבלים את רוב זמנם על הקרקע, למרות שהם עשויים לעוף במהלך חיפושיהם אחר מזון או בהגנה על הטריטוריה.
הם ישנים על עצים, כנראה על מנת למנוע סכנת טריפה.
קלאויים צעירים נצפו משחקים ונאבקים בעזרת מקורם, כנראה כהכנה לחייהם כבוגרים.
תצוגות החיזור של הזכר והנקבה כוללות השמעת קולות הרעמה.
הקלאויים הקרקעיים הינם מונוגמיים, ומתרבים כל 3 שנים, בין ינואר לנובמבר.
הקן נבנה על עצים, מענפים של עצי באובב ודקלים.
הנקבה מטילה כ-2 ביצים, ודוגרת עליהן במשך 37 עד 41 יום.
הגוזלים פורחים מהקן 85 ימים לאחר הבקיעה, ונהיים עצמאיים בגיל 3.
תוחלת חייו של הקלאו הקרקעי בשבי היא 35-40 שנים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקלאו קרקעי:
•מינים ללא חשש
•קלאויים
•בעלי חיים בסוואנה האפריקנית