כל מה שרצית לדעת על קראטה:
קראטה (ביפנית: 空手道) הוא השם המודרני (תחילת המאה ה-20, בסביבות 1905) שניתן לקבוצה של כמה עשרות אמנויות לחימה בעלות שורשים היסטוריים קרובים.
אמנויות לחימה אלה נחשבות כיום 'יפניות'.
בפועל, מקורן באי היפני אוקינאווה, וניכרת בהן השפעה משמעותית של אמנויות לחימה שמקורן בדרום סין.
כיום ישנה הפרדה ברורה בין סגנונות קראטה 'יפניים' (ויותר מודרניים) לאלה הנחשבים 'אוקינאווים'.
כל סגנונות הקראטה מאופיינים בדגש על שימוש בהכאה כאמצעי מרכזי ללחימה והגנה עצמית, חולקים ביניהם מגוון רחב של טכניקות ותנוחות גוף דומות או זהות, ומשתמשים ב-קאטה כאמצעי מרכזי לתרגול והעברת ידע.
במהלך המאה ה-20, כל סגנונות הקראטה אימצו קוד לבוש אחיד (גי), וכן את שיטת סיווג ודירוג המתאמנים (המכונים 'קראטקה') בהתבסס על חגורות צבעוניות ושחורות.
בדומה לאמנויות לחימה רבות אחרות מן המזרח, הקראטה המסורתי מלווה ברבדים תרבותיים עמוקים, המשליכים על אופן תרגול האמנות, ודורשים את אימוצה כ-'דרך חיים'.
כזה הוא אופיו של הקראטה המסורתי.
בו-בעת, קיימים גם סגנונות קראטה פחות מסורתיים ויותר ספורטיביים, שמאפיינים אלה פחות בולטים בהם, או שאינם קיימים כלל.
בניגוד לדעה הרווחת, בקראטה אין שימוש בכלי נשק.
אמנות השימוש בכלי נשק אוקינאווים נקראת קובודו.
לעתים מורה, בית ספר או ארגון נתון ילמד גם קראטה וגם קובודו.
עם זאת, מבחינה היסטורית, אמנויות אלה התפתחו במקביל ובסמוך, ולא היוו את אותה אמנות לחימה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקראטה:
•אמנויות לחימה יפניות
•קראטה