כל מה שרצית לדעת על קרב בורנאו:
קרב בורנאו היה הקרב האחרון במערכה בדרום מערב האוקיינוס השקט שבמלחמת העולם השנייה.
קרב זה היה למעשה סדרה של התקפות אמפיביות על עמדות יפניות שערך הקורפוס האוסטרלי הראשון, תחת פיקודו של גנרל לסלי מורסהד, בין ה-1 במאי ל-21 ביולי 1945.
כוחות בעלות הברית, שבמרכזם עמדו הצי האמריקאי השביעי תחת פיקודו של אדמירל תומאס קינקייד, הכוח האווירי הטקטי האוסטרלי הראשון והכוח האווירי השלוש-עשרה האמריקאי.
מולם עמדו כוחות הצי הקיסרי היפני והצבא הקיסרי היפני, שבמזרח ובדרום מזרח בורנאו היו תחת פיקודו של תת-אדמירל מיצ'יקאי קמאדה, ובצפון מערב הייתה הארמייה ה-37 תחת פיקודו של לוטננט גנרל באבא מסאו.
הקרב ספג ביקורת באוסטרליה בעת התרחשותו, ובשנים שלאחר מכן משום שנתפס כבזבוז חיי חיילים ומשאבים ללא מטרה מוצדקת.
עם זאת, הקרב סייע בבידוד מספר כיסי התנגדות ברחבי איי הודו המזרחית (כיום אינדונזיה), הביא לכיבוש מצבורי נפט ולשחרור שבויי מלחמה.
קרב בורנאו קיבל בפיקוד בעלות הברית את שם הקוד "אבוב" (Oboe), והיה לחלק ממבצע גדול יותר בשם "מונטקלייר," שיעדיו היו כיבוש מחדש של איי הודו המזרחית, של דרום הפיליפינים ושל צפון בורנאו.
התוכנית המקורית התחלקה לשישה חלקים: "אבוב 1" קרא למתקפה בטראקאן; "אבוב 2" למתקפה בבאליקפאפאן; "אבוב 3" למתקפה בבנג'רמסין; "אבוב 4" למתקה בסורבאיה או בבטאוויה (ג'קרטה); "אבוב 5" למתקפה במזרח איי הודו המזרחית; ו"אבוב 6" למתקפה בבורנאו הבריטית.
בסופו של דבר נערכו רק מבצעי אבוב 1, 2 ו-6.
הקרב נפתח במתקפה על טראקאן, אי קטן לחופיו הצפון-מזרחיים של בורנאו ב-1 במאי 1945.
עשרה ימים לאחר מכן, ב-10 במאי, נפתחה מתקפה משולבת על האי לבואן ועל חופי ברוניי בצפון בורנאו.
שבוע לאחר מכן תקפו האוסטרלים את העיירה וסטון השוכנת בצפון מזרח מפרץ ברוניי.
ב-1 ביולי פתחו האוסטרלים במבצע "אבוב 2" עם מתקפה על באליקפאפאן שבמרכז החוף המזרחי.
הייתה זו המתקפה האמפיבית האחרונה במלחמת העולם השנייה, ולמעשה קרב בורנאו הייתה הפעולה האחרונה של הכוחות האוסטרלים במלחמה.