כל מה שרצית לדעת על קרב קוסובו:
קרב קוסובו (בסרבית: Косовска битка – Kosovska bitka או Бој на Косову, בטורקית:Kosova Savaşı או Kosova Meydan Muharebesi) ) הוא קרב שהתנהל ב-15 ביוני 1389 (לפי הלוח היוליאני, 28 ביוני לפי הלוח הגרגוריאני) בין קואליציה של אצילים סרבים בפיקודו של הנסיך לזר חרבליאנוביץ' ולצבא הפולש העות'מאני בפיקוד הסולטן מוראט הידאוונדיגאר ובניו, יאקוב ובאיזיט.
הצבא הסרבי כלל פרט לצבא של הנסיך לזר גם לוחמים בפיקודו של האציל ווּק ברנקוביץ' ועוד גדוד סרבי מבוסניה שנשלח על ידי המלך טוורטקו הראשון ובפיקוד הווייבוד הגדול ולטקו ווקוביץ'.
הנסיך לזר היה שליט "סרביה המוראבית" והחזק שבשליטים המקומיים הסרבים באותה עת.
ווק ברנקוביץ' ששלט במחוז ברנקוביץ' באזור קוסובו ובשטחים סמוכים, היה בן חסותו של לזר.
שדה הקרב שנקרא בסרבית קוסובו פולייה, כלומר "שדה השחרור" נמצא בזמנו ב"סרביה של בני ברנקוביץ'", בימינו במחוז פרישטינה של אזור קוסובו.
אתר הקרב נמצא במרחק 5 קילומטר צפונית-מערבית מן העיר פרישטינה.
קיימים מעט מקורות מהימנים על התנהלות הקרב.
חלק רב מלוחמי שני הצבאות איבדו את חייהם בלחימה.
מתו גם שני המפקדים העליונים :הנסיך לזר נפל בשבי והוצא להורג, והסולטן מוראט מת, כשלפי הפולקלור הסרבי, נהרג על ידי הגיבור מילוש אוביליץ'.
למרות שידם של העות'מאנים הייתה על העליונה והצליחו לחסל את הצבא הסרבי, הם סבלו אבדות כה כבדות שנאלצו לסגת מדרכם לכיוון אדירנה.
הנסיגה הטורקית נגרמה גם על ידי פחדיהם של יורשי הסולטן מוראט לקראת המאבק הפנימי על השלטון.
הסרבים נותרו עם מעט מדי לוחמים היכולים להגן ביעילות על ארצותיהם, בעוד הטורקים החזיקו כוחות צבאיים רבים במזרח.
משום כך, בשנים הבאות הנסיכויות הסרביות נפלו זו אחר זו תחת החסות העות'מאנית.
קרב קוסובו הפך לאירוע מכונן בהיסטוריה העממית והרשמית ובתודעה הלאומית הסרבית.
גיבוריו הסרבים העיקריים – הנסיך לזר ומילוש אוביליץ' החצי-אגדי הוכרו מאוחר יותר כקדושים של הכנסייה הסרבית האורתודוקסית.