קרינה מייננת


כל מה שרצית לדעת על קרינה מייננת:
קרינה מייננת היא קרינת חלקיקים או גלים אלקטרומגנטיים בעלי אנרגיה גבוהה המסוגלים ליינן חומר כלומר, לשחרר אלקטרונים מתוך אטומים או מולקולות.
יכולת היינון של חלקיק או פוטון תלויה באנרגיה שלו בלבד ולא בכמות החלקיקים.
כלומר, גם כמות גדולה של חלקיקים או פוטונים בעלי אנרגיה נמוכה עדיין מהווים קרינה בלתי מייננת אם כל חלקיק או פוטון לבד אינו מסוגל ליינן.
קרינה מייננת יכולה להיות קרן של חלקיקים בעלי מסה ומטען חשמלי, כגון אלקטרונים או פרוטונים, חלקיקים בעלי מסה ללא מטען חשמלי, כגון נייטרונים, או חלקיקים שאינם בעלי מסה או מטען חשמלי כגון פוטונים.
דוגמאות של קרינה מייננת הם: קרינת אלפא, קרינת בטא וקרינת ניוטורנים.
היכולת של קרינה אלקטרומגנטית ליינן משתנה על פני הספקטרום האלקטרומגנטי.
קרינות באנרגיות גבוהות בתחום של קרינת רנטגן או קרינת גמא מייננות כמעט כל אטום או מולקולה.
קרינה בתחום של על-סגול קיצונית מייננת הרבה אטומים ומולקולות (כולל רקמות ביולוגיות) וקרינה בתחום של על-סגול קרוב ואור נראה מייננות מעט מולקולות; גלי מיקרוגל, גלי רדיו והשדה האלקטרומגנטי של כבלי מתח גבוה הם דוגמאות לקרינה בלתי מייננת.
לקרינה מייננת שימושים רבים ברפואה, במחקר ופיתוח, בבנייה ובתחומים נוספים.
חשיפה לקרינה מיינת יכולה להיות מסוכנת לבריאות.
יינונים רבים מידי המתרחשים במערכת ביולוגית יכולים להוות גורם הרסני למערכת, משום שהיינון גורם לנזק חמור לחומר הגנטי (DNA) של תאים יחידים.
בנוסף לנזק המיידי, רקמות שנחשפות לקרינה מייננת סובלות מנזק מאוחר, המתבטא בעיקר בהתפתחותם של גידולים סרטניים.
חשיפה לכמות גדולה של קרינה מייננת יכולה לגרום למוטציות בצאצאים הנולדים לאחר החשיפה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקרינה מייננת:
ויקיפדיה: עריכה – מדעי הטבע
פיזיקה רפואית
קרינה
רדיואקטיביות
בטיחות וגיהות בתעסוקה