כל מה שרצית לדעת על קריסטלוגרפיה:
קריסטלוגרפיה (מיוונית κρυσταλλος – קרוסטאלוס, קרח או חומר שקוף, המקור למילה קריסטל (גביש) + γραφειν-גרפין, לכתוב) מוגדרת כיום כמדע ניסויי העוסק בקביעת סידור האטומים במוצקים.
על פי ההגדרה הקודמת קריסטלוגרפיה היא המחקר המדעי של גבישים.
בטרם פותחה הקריסטלוגרפיה המבוססת על עקיפה באמצעות קרני רנטגן (ראו בהמשך), התבסס חקר הגבישים על הגאומטריה של גבישים.
השיטה כללה מדידת הזוויות של פאות הגביש יחסית לצירי ייחוס תאורטיים (צירים קריסטלוגרפיים) וקביעת הסימטריה של הגביש הנבדק.
מדידת הזוויות נעשתה באמצעות גוניומטר.
מיקום כל פאה במרחב התלת-ממדי משורטטת על רשת סטריאוגרפית, כדוגמת רשת וולף או רשת למברט.
כל נקודה על הרשת מסומנת בערכי אינדקס מילר שלה.
השרטוט הסופי מאפשר לקבוע את הסימטרייה של הגביש.
שיטות קריסטלוגרפיות תלויות כיום באנליזה של תבניות עקיפה המתקבלות כאשר קרינה מסוג כלשהו מכוונת על הדגימה הנבדקת.
לא תמיד הקרינה היא קרינה אלקטרומגנטית, למרות שהשימוש הנפוץ ביותר הוא בקרני רנטגן.
למטרות מסוימות נעשה שימוש בהקרנת אלקטרונים או נייטרונים, דבר המתאפשר בשל תכונות הגל של החלקיקים.
קריסטלוגרפים (אנשים שעיסוקם בקריסטלוגרפיה) נוהגים לציין לעתים קרובות את סוג ההקרנה בה השתמשו באמצעות מונחים כדוגמת עקיפה באמצעות קרני רנטגן, עקיפה באמצעות נייטרונים ועקיפה באמצעות אלקטרונים.
שלושת סוגי קרינה אלו מגיבים עם הדגימה בדרכים שונות.
קרני רנטגן פועלות על האלקטרונים בקליפת הערכיות, בעוד שאלקטרונים הם חלקיקים בעלי מטען חשמלי ולכן מושפעים מסך כל פיזור המטען החשמלי הן של גרעין האטום והן של האלקטרונים הסובבים אותו.
נייטרונים מתפזרים על ידי גרעין האטום בהשפעת הכוח הגרעיני החזק, אבל בנוסף, המומנט המגנטי של נייטרונים איננו אפס.
משום כך הם מתפזרים גם בהשפעת שדות מגנטיים.
בשל צורות התגובה השונות, שלוש צורות הקרינה מתאימות למחקרים קריסטלוגרפיים שונים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לקריסטלוגרפיה:
•קריסטלוגרפיה