כל מה שרצית לדעת על קרל הארבעה עשר, מלך שבדיה:
קרל הארבעה עשר ויוהן השלישי או קרל יוהן (בשבדית ובנורבגית: Karl Johan; 26 בינואר 1763 – 8 במרץ 1844) היה מלך שבדיה (כקרל הארבעה יוהן) ומלך נורבגיה (כקרל השלישי יוהן) מ-1818 ועד מותו וכיהן דה פקטו כעוצר וכראש המדינה מ-1810 ועד 1818.
עם כניסתו למשפחת המלוכה השבדית, הוא היה גם הנסיך הריבון של פונטקורבו בדרום-מרכז איטליה מ-1806 ועד 1810 (תואר שנוצר על ידי נפוליאון ב-1806), אך לאחר מכן חדל להשתמש בתואר זה.
הוא נולד כז'אן ברנדוט ולאחר מכן קיבל את השם המלא ז'אן בפטיסט ז'ולס ברנדוט ועם אימוצו על ידי מלך שבדיה הוסף לו השם קרל.
בהיותו בשבדיה הוא לא השתמש בשם ברנדוט, אך הקים את השושלת המלכותית הנושאת שם זה.
ברנדוט היה צרפתי מלידה והייתה לו קריירה ארוכה כקצין בצבא צרפת.
הוא מונה להיות מרשל צרפת על ידי נפוליאון למרות שבין השניים היו יחסים סוערים.
שירותו בצרפת הסתיים ב-1810, כאשר הוא נבחר להיות יורש העצר לכתר השבדי, מאחר ולמשפחת המלוכה השבדית לא היה יורש לאחר קרל השלושה עשר.
ברנדוט היה איש גבה קומה ועל הפרש הגובה שבינו לבין הקיסר נרקמו סיפורים רבים.
מיתוס פופולרי, שלא זכה לאישור, טוען כי לאחר מותו ב-1844 נמצאה על גופו כתובת הקעקע "Mort aux rois" ("מוות למלכים"), מזכרת מימי המהפכה.