כל מה שרצית לדעת על ראש מילין:
ראש מילין (נקרא: רֵיש מִילִין), ספר במחשבת ישראל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו ישנן דרשות על טנת"א, כלומר על טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות.
ראש מילין, מהדורה ראשונה, לונדון תרע"זאת הספר כתב הרב קוק, כאשר שהה בלונדון בתחילת שנת תרע"ז 1917, תוך שהוא מסתיר את הדבר מבנו – הרב צבי יהודה קוק, אשר חשש תמיד מפרסום כתבי אביו, שלהערכתו הדור לא היה מוכן להפצתם הרחבה.
ואכן, כאשר נודע לבנו על פרסום הספר, הוא הביע את התנגדותו לפרסום לאחר מעשה, ומאותו רגע והלאה הקפיד להיות מעורב תמיד בעריכתם ופרסומם של כתבי אביו – אחריות שהוא לקח על עצמו עד יום מותו, בהתאם לצוואת הרב קוק.
הספר נחשב לאחד המורכבים ביותר ללימוד מכל כתבי הראי"ה, ולא ניתן להבינו ללא רקע מקדים רחב בתורת הקבלה.
בספר עוסק הרב קוק בשיטתיות ברעיונות מתחומי הפסיכולוגיה ותורת ההכרה, תוך שהוא דורש את מרכיבי הטנת"א השונים.
ניסיון זה עשוי להזכיר במקצת דרשות שונות על האותיות, דוגמת מדרש "אותיות דרבי עקיבא".
כך לדוגמה, כאשר כותב הראי"ה על האות א, הוא דן במשמעויות שונות של שם האות, בגימטריה שלה, ובצורתה.
בהמשך הספר מדבר הרב קוק באותו האופן על הניקוד ועל טעמי המקרא, ומביא רעיונות מיסטים הקשורים אליהם.
לאחר הרצאת הדברים בנושא זה חוזר הספר בתמצות על עקרי הדברים בכל הספר בפרק הנקרא "הברקה".
בשתי המהדורות הראשונות של הספר, הוא נדפס כספר בפני עצמו.
במהדורה השלישית (בהוצאת מוסד הרב קוק) הוא נדפס יחד עם מספר כתבים נוספים של הראי"ה.
במהדורה הרביעית של הספר (בהוצאת מכון רצי"ה) נוספו חלקים מכתב יד המחבר, שלא נכללו במהדורות הקודמות.
במהדורה החמישית (בהוצאת מכון רצי"ה) נדפס גם פירושו של הראי"ה לתחילת הספר.
לספר חוברו לפחות שני ביאורים מקיפים שלא יצאו עדיין לאור: אחד עוד בחיי הרב קוק בידי הרב שמריה מנשה הכהן אדלר מלונדון, והשני בידי הרב חיים יעקב לוין, בנו הבכור של הרב אריה לוין שהיה מגדולי תלמידי הרב קוק.
פירושו של הרב אדלר מכיל 300 דפים, והרב קוק שהכיר את החיבור אמר שהפירוש הזה הוא רק על דרך הקבלה ולא מתייחס לצד המחשבתי-פילוסופי.
בשנת תשעה' הוציא הרב עודד דוד את "ריש מילין המבואר".