כל מה שרצית לדעת על ראש קרב:
ראש קרב (בראשי תיבות: רש"ק) הוא לרוב החלק המורכב בראש הטיל או הרקטה והוא המרכיב הייעודי שתפקידו לבצע את הפעולה לשמה שוגר הטיל או הרקטה.

רש"ק גרעיני.

הראש הקרבי יכול להתבסס על חומר נפץ קונבנציונלי או לא קונבנציונלי.
לחלק הקדמי של ראש הקרב מחובר מרעום שתפקידו ליזום את הפיצוץ, על ידי השלמת שרשרת הניפוץ.
המרעום יכול להיות אחד מהסוגים:

מרעום מגע – מופעל בזמן וכתוצאה מהפגיעה (ישירות או לאחר השהייה).
מרעום גובה – מופעל בגובה מסוים בדרך כלל מחושב לפי הלחץ הברומטרי.
מרעום קירבה – (בדרך כלל בנוסף למרעום אחר) גורם לפיצוץ בקרבה למטרה.

ראש קרבי ביולוגי או כימי מופעל בגובה מסוים ולא עם הפגיעה והוא מבוסס על פיזור החומר.
בנוסף למרעום מכיל הראש הקרבי גם את הרכיב הייעודי- החלק הפעיל אשר שאמור לבצע פעולה כלשהי; על פי רוב פעולה אלימה.
הרכב וסוג הרש"ק משתנה בהתאם לייעודו: נפיץ (טיל ארטילרי), מצרר (טיל נגד מערכי שריון), חלול (טיל נגד טנקים) או רסס (טיל נגד בני אדם).
ראש קרב קונבנציונלי נמדד על פי משקלו, בדרך כלל מאות ק"ג בטילים וק"ג בודדים עד עשרות ק"ג ברקטות.
טילי הסקאד שנורו במלחמת המפרץ, לדוגמה, היו בעלי רש"ק של 250 ק"ג.
ייצוב הרש"ק בעת מעופו באוויר נעשה על ידי סיבובו (בעזרת קנה מחורק – בעל סלילים) או על ידי הוספת סנפירים.
לרוב, ראשי קרב שיחס האורך רוחב שלהם גדול מ 5:2 ייוצבו על ידי סנפירים.
יוצאים מכלל זה הם פגזי החלול, שעקב מבנה הרש"ק חייבים להיות מיוצבים בעזרת סנפירים.
עקב כך, תותחים מודרניים שנבנו עד שנות התשעים של המאה העשרים נבנו עם קנה מחורק.
עם התפתחות פגזי החלול והחודרנים הקינטים מיוצבי הסנפירים, הוספה להם טבעת מסתחררת, הגורמת לכך שהרש"ק לא יסתחרר.
תותחי טנקים בעשור האחרון של שנות האלפיים יוצרו עם קנה חלק (שאינו מחורק) כיוון שהם יורים בעיקר תחמושת חלול וחץ.
מרעומי הקשה למיניהם פועלים לרוב על בסיס מנגנון של גביש פיאזואלקטרי: הלחץ המופעל על הגביש יוצר מתח חשמלי.
מתח זה משמש להתחלתה של שרשרת הניפוץ.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לראש קרב:
•תחמושת
•רקטות