כל מה שרצית לדעת על רביית בתולים:
רביית בתולים (גם: רביית בתולין ובלועזית פרתנוגנזה) היא סוג של רבייה אל-זוויגית.
זהו מצב שבו יצור שמורפולוגית הוא זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה, וכל הצאצאים של היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו.
התופעה קיימת בעולם החי ובעולם הצומח.
מינים טקסונומיים המתרבים ברביית בתולים שייכים במקרים רבים לסוגים טקסונומיים שבהם שאר המינים הטקסונומיים מתרבים ברבייה מינית.
ידועים מקרים שבהם הכלאה בין מינים טקסונומיים דומים יוצרת יצור כלאיים המתרבה ברביית בתולים.
בכמה מינים של חרקים, הנקבה מבצעת את פעולת הרבייה ללא עזרת הזכר.
באופן רגיל, הוולדות הנקביים הבוקעים מביצים בלתי-מופרות אלו ימשיכו באותה דרך ליצור את הדור הבא.
אך לעתים, בעונה עם תנאי-קיום קשים, יכולות הנקבות לעבור הפריה מינית שבעקבותיה הן תטלנה ביצים עמידות עם זכרים ונקבות.
בכמה מינים רביית הבתולים היא הנורמה הרווחת, והזכרים חסרים לגמרי או נדירים ביותר.
במינים אחרים, רביית הבתולים מוגבלת ללידת זכרים בלבד, כגון אצל הדבוראים, שזכריהם נולדים מביצים בלתי מופרות, להבדיל מהנקבות, שכולן נולדות מביצים מופרות.
יש גם מינים כדוגמת פרפר-המשי, טוואי האלון וארבה-המדבר, המקיימים רביית-בתולים אקראית: מן הביצים הלא-מופרות יכולים לבקוע לעתים זכרים ולעתים (בהטלה אחרת) נקבות.
רביית בתולים תועדה גם בתרנגול הודו, כריש, פיתון ועוד.
למעשה, באופן תאורטי כל בעלי החוליות של הלא-יונקים מסוגלים לרביית בתולין.