כל מה שרצית לדעת על רגולציה:
רגולציה (בעברית: אסדרה) היא שם כולל להסדרה של פעילויות שונות במדינה באמצעות חוקים, תקנות, כללים, צווים והוראות מנהל שונות.
מקור המונח לטיני (Regulation), ומשמעותו המילולית (והמקורית) היא "להפוך לרגיל, להסדיר, לקיים בשגרה", אך ברבות השנים נוספו לו משמעויות שונות ואף מנוגדות כגון פיקוח, ויסות והטלת איסורים, וכך הוא מתפרש בימינו.
מטרתה של הרגולציה בכללותה היא הסדרה של מערך החיים הכולל במדינה מן ההיבט של התנהגות הפירמות וחיי המסחר ומידת המעורבות של רשויות המדינה בפעולותיהם של אלו (לדוגמה, מונופול של פירמה).
הרגולציה כוללת מספר רמות של פעילות:במישור החקיקתי:על ידי הרשות המחוקקת (בישראל – הכנסת) שהיא האחראית לאישור החוקים ולהסמכת הרשות המבצעת להתקין תקנות מכוח חוקים אלו.
במישור הביצועי:על ידי משרדי הממשלה.
על ידי רשויות שונות (לדוגמה בישראל: הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, רשות החברות הממשלתיות ועוד) הפועלות מכוח סמכות שהוענקה להן על ידי הרשות המחוקקת, הכוללות גם מנגנוני פיקוח ובקרה (רשויות פיקוח).
מדינות שונות נבדלות זו מזו במודלים הרגולטוריים כאשר בחלקן משרדי הממשלה תופסים נתח נכבד יותר, כגון בישראל, ובחלקן רשויות שונות עצמאיות אחראיות למרבית הרגולציה, כגון בארצות-הברית.
ד"ר שרון ידין מגדירה רגולציה כפעילות שיטתית של גוף מנהלי ברשות המבצעת של המדינה, לגיבוש וביצוע של מדיניות להכוונת שווקים, המקדמת אינטרס ציבורי, חברתי או כלכלי, כלפי גופים הפועלים בשוק או בסקטור מסוים, באמצעות נורמות משפטיות כופות או וולונטריות, לצד הפעלתם של מערכי פיקוח לציות ויישומם של מנגנוני אכיפה.
הגדרה זו משקיפה על הרגולציה כפעילות מנהלית בעיקרה, כאשר הכנסת אך מספקת מסגרת נורמטיבית בה מצופות הרשויות הרגולטוריות לפעול, אך היא כשלעצמה אינה נחשבת רגולטור.
רגולציה זו ממוקדת לסקטור העסקי במשק – לתאגידים, לעסקים, למפעלים – ואינה ממוענת ליחיד.
אין בכך כדי לשלול את הגדרת הרגולציה על פעולות חברתיות שמבצעים תאגידים, כגון רגולציה של בתי חולים ורגולציה של בתי ספר, והיא חלה הן על פעולות אסדרה המקדמות מטרות כלכליות, כגון תיקון כשלי שוק, והן על פעולות אסדרה המקדמות מטרות חברתיות כגון ההגנה על הצרכן.
ההגדרה מדגישה את שלושת שלבי הרגולציה: הסדרה (="חקיקת" רגולציות), פיקוח ואכיפה, המתבצעים בידי הרגולטורים (או בעברית "מאסדרים") למול התאגידים המפוקחים.
כיום מקובל כי המונח רגולציה מתייחס בעיקר לרשות המבצעת ולרשויות פיקוח ואסדרה הפועלות במסגרתה (חלקן עצמאיות ללא יכולת התערבות קבועה של הממשלות) ופחות לרשות המחוקקת הנחשבת לקובעת "מדיניות על" או לרשות השופטת.
קיימת מחלוקת בשאלה האם חוק נחשב נורמה משפטית המהווה רגולציה או שמא רק תקנות והוראות מנהל.
בכל מקרה, חוקים רבים מתווים תשתית לפעילות רגולטורית שתתבצע על ידי פקידי המנהל, כגון באמצעות מערך רישוי, תקנות מסדירות ועוד.
תאגידים רבים, בעיקר בענפים עתירי רגולציה, משקיעים רבות בהתאמת הייצור והמסחר לרגולציה בענף.
השקעה זו כוללת אף גיוס עובדים שזהו תפקידם היחיד (משרות רגולציה) כגון סמנכ"ל רגולציה או אחראי קשרי ממשל.
בישראל, בשנים האחרונות, בתאגידים רבים נוצרו משרות כאלו שעיסוקן בהטמעת הציות לרגולציה ובפעולות להגמשתה לטובת התאגיד.