כל מה שרצית לדעת על רגלת הגינה:
רְגֵלַת הַגִּנָּה (שם מדעי: Portulaca oleracea), מין צמח בשרני וחד שנתי, הנחשב לעתים כעשב שוטה, לרגלה גבעולים ארוכים הנמשכים על-פני הקרקעענפיו אדמדמים, שבירים אך בשרניים.
עליו מאורכים, אליפטים ומזכירים ביצה בצורתם.
הרגלה פורחת בחודשים פברואר-ספטמבר.
פרחיו קטנים וצהובים, הפרחים נמצאים בהתפצלויות השריגים.
הפרי נפתח בראשו ונראה ככיס המכיל זרעים קטנים (עד מילימטר) בצבע שחור או חום כהה.
רגלת הגינה נפוצה במזרח התיכון, אסיה, צפון אפריקה, ודרום אמריקה.
רגלת הבית בישראל ידועה גם בשמה הערבי "ריג'לה" או בשמה הכורדי "פרפחינא", אזור התפוצה הטבעית של רגלת הגינה, אינו כולל את ישראל.
עם זאת, הצמח הופץ בישראל בידי האדם וכיום הוא פושה בה באופן טבעי (מינים פולשים).
על מנת לנבוט, דורשת הרגלה אדמה לחה, ומידות גבוהות של אור וחום.
בארץ ניתן למצוא אותה באזורים בעלי אקלים – ים-תיכוני, בתות הספר, ערבות, מדבריות ואף החרמון.
תקריב של רגלת גינה בפריחה.
שימושים:הרגלה עשירה באומגה 3, ויטמין C, פלבנואידים וככלל משתמשים בה כעשב מרפא לצרכים רפואיים שונים בארצות רבות בעולם.
הרגלה משמשת כתוסף לסלטים שונים והיא בעלת טעם חמצמץ קל לאחר טיגון.
בעבר יעץ פליניוס הזקן להחזיק בצמח זה כקמע כנגד רוחות רעות.
ביפן נהוג להגיש את הרגלה ביחד עם שישה עשבים נוספים כחלק מטקס ראש השנה היפני (נאנאקוסה-נו-סקו,七草の節句).
הרגלה מוזכרת בתלמוד בשם "חלוגלוגות" בסיפור המתאר כיצד חכמים לא הבינו מה פירוש מילה זו.
אמתו של רבי קראה לצמח ה"פרפחיניה" (כשמה של הרגלה בכורדית) חלוגלגות וכך נודע לחכמים פירוש השם.
נלקח מויקיפדיה