כל מה שרצית לדעת על רובה צלפים דרגונוב:
רובה צלפים דרגונוב (ברוסית: Снайперская винтовка Драгунова, "סנייפרסקייה וינטובקה דרגונובה" ובקיצור SVD או СВД) הוא רובה צלפים רוסי חצי-אוטומטי המשמש בעיקר את צבא רוסיה, ארצות ערב וארצות מזרח אירופה, אך גם ביחידות מיוחדות של צה"ל וצבא ארצות הברית שהשיגו אותו כשלל.
ה-SVD הוא רובה צלפים סובייטי בעל קליבר סטנדרטי, אך הוא שונה במאפיינים רבים מרובי צלפים אחרים.
הדרגונוב הוא פיתוח של רובה הסער "AK-47 (קלשניקוב)" לרובה צלפים, שלמעשה מתפקד כרובה קלעים כיתתי מיוצב ומדויק לטווחים ארוכים.
הדרגונוב פותח כרובה לקליעה וצליפה בטווחים ארוכים לשימוש מחלקתי, לפי דרישת הצבא האדום.
עם המעבר ללוחמה מהירות-אש בעזרת רובי סער ותת מקלעים, נחלשה היכולת לפגוע באויב מרחוק.
השימוש בצלפים הפוגעים בחיילי האויב בהפתעה היה חלק חשוב בלוחמה הסובייטית, והוא חיפש פתרון זול וקל לשימוש.
הרובה שנבחר לאחר תחרות בין שלושה מתכננים היה זה שתוכנן על ידי יבגני פיודורוביץ' דרגונוב בין השנים 1958 ו-1963.
ה-SVD אומץ על ידי הצבא האדום שהצטייד בו כנשק מחלקתי, ולכן יוצר בכמויות גדולות, בעוד שבצבאות המערב רובי צלפים היו בשימוש מצומצם הרבה יותר, כחלק מיחידות סיוע לחימה.
משקלו קל, הוא מדויק יחסית לרובי סער בעלי קליבר דומה, הוא חצי-אוטומטי (יורה כדור אחר כדור ללא צורך בדריכה חוזרת) ומשתמש בכדורים שמזינה מחסנית רב פעמית.
הרובה יכול להשתמש בכדורים סטנדרטיים של 7.
62×54 אך מיוצרים גם כדורים מיוחדים לשימוש ה-SVD, עם קליעים בעלי ליבת מתכת כבדה לשיפור הדיוק.
מלבד הכוונת האופטית שאותה מרכיבים על הנשק יש לו כוונת רגילה המשמשת כגיבוי במקרה של אובדן פעילות של הכוונת האופטית.
ניתן להרכיב עליו כידון סטנדרטי של AK-47.
ה-SVD הוא נשק אמין ביותר ומתפקד בתנאי שטח קשים.
הוא עבר בהצלחה מספר מבחנים של לחימה כמו בפלישה לאפגניסטן, צ'צ'ניה וחיכוכים פנימיים.
רובה זה אומנם יעיל ומדויק אך הקליבר הרגיל שלו מגביל את הטווח היעיל שלו – רובי צלפים כבדים בקליבר גדול יותר מגיעים למרחקים גדולים בהרבה ובדיוק גדול יותר.
טקטיקה מלחמתית אשר עומדת מאחורי מאפייניו של ה-SVD היא הצבה של מספר רב של צלפים קרוב לחזית ובכך פגיעה קשה במוראל חיילי האויב מעבר להגדלת מספר הקורבנות בצד השני.
חיילי האויב חיים ומתפקדים, אם הם שותים קפה או נחים לרגע, תחת פחד מתמיד מצלפים, לוחמה פסיכולוגית מדויקת.
כל יחידת חי"ר של הצבא הסובייטי הייתה בעלת חייל אחד שהיה חמוש ב-SVD.
ה-SVD מיוצר בעיצובים שונים, כמו הקת המתקפלת לשימוש יחידות מוצנחות ומחומרים שונים שמתאימים לתנאי לחימה ספציפיים, תוך שימוש בפולימר ביצירת הנשק.
הוא שימש בצורה רחבה את הצלפים של ברית המועצות וצבאות אחרים שאף העתיקו אותו לשם ייצור עצמי.
ה-SVD משמש עד היום את הצבא הרוסי וכוחות לוחמה בפשע במדינה וכן במדינות אחרות בעולם.
בין השאר הרובה נמצא בשימוש רוב מדינות ברית ורשה לשעבר, רוסיה, סין, טורקיה, איראן ועיראק.
ה-SVD שימש גם יחידות מובחרות בצה"ל בעת האינתיפאדה השנייה שפרצה בשנת 2000.
הראשונים להשתמש בו היו "יחידת הצ'צ'נים" – קבוצה של יהודים שעלו מרוסיה והיו בעל ניסיון קרבי מהקרבות בצ'צ'ניה בה שירתו כצלפים.
אנשי היחידה השיגו פגיעות רבות במחבלים הפלסטינים, כולל בירי מטווחים של למעלה מ-900 מטר.
כאשר פורקה היחידה, עברו רובי ה-SVD לשמש את חיילי מחס"ר 603 (מחלקת הסיור של גדוד "להב" של חיל ההנדסה הקרבית), שיאנית חיסול המחבלים ברצועת עזה.