כל מה שרצית לדעת על רוברט ריטר פון גריים:
רוברט ריטר פון גריים (בגרמנית: Robert Ritter von Greim; 22 ביוני 1892 – 24 במאי 1945) היה גנרל-פלדמרשל גרמני, טייס ומפקדו האחרון של הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) בזמן מלחמת העולם השנייה.
פון גריים נולד בביירוית שבבוואריה.
במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין תותחנים וב-1915 הועבר לחיל האוויר.
בשנות המלחמה הפיל 28 מטוסים וזכה בעיטור פור לה מריט ובעיטור הבווארי הצבאי של מסדר מקס ג'וסף שהקנה לו תואר אבירות (Ritter) ורשות לשאת את התואר "von".
כך הפך שמו מרוברט גריים לרוברט ריטר פון גריים.
לאחר המלחמה למד משפטים.
הוא התבקש על ידי ממשלת צ'אנג קאי שק לבוא לסין ולעזור לבניית חיל האוויר הסיני.
לאחר מספר שנים חזר לגרמניה וב-1933 נתבקש על ידי הרמן גרינג לעזור לבניית חיל האוויר הגרמני.
בשנת 1934 נתמנה למפקד בית הספר לטיסה לאחר שעד אז התאמנו הטייסים הגרמנים בברית המועצות בחשאי היות שהסכם ורסאי אסר על גרמניה לבנות כוח אוירי.
במלחמת העולם השנייה פיקד תחילה על קורפוס האוויר החמישי, ומאז מאי 1943, לקראת קרב קורסק, פיקד על צי האוויר השישי של הלופטוואפה.
בסוף 1942 הופל בתוניס מטוסו של בנו הוברט שהיה טייס כמוהו בלופטוואפה.
הוא נלקח בשבי ושהה במעצר כשבוי מלחמה בארצות הברית עד לסיום המלחמה.
בקרב קורסק הצטיין בהפעלת הכח האווירי וזכה בעיטור צלב האבירים עם עלי אלון וחרבות.
ב-26 באפריל 1945, כשחלק גדול מברלין היה כבוש על ידי הצבא האדום התבקש פון גריים להגיע בדחיפות לבונקר של היטלר.
הוא טס לברלין במטוס קטן דו – מושבי מסוג פיזלר ביחד עם ידידתו, הטייסת הנאצית הידועה האנה רייטש.
בעת הנחיתה במסלול נחיתה מאולתר בטירגרטן נפגע המטוס מאש הרוסים ופון גריים נפגע ברגלו.
רייטש השתלטה על הגה המטוס והצליחה להנחיתו.
היטלר קיבל בחמימות את פון גריים, העלה אותו לדרגת גנרל פלדמרשל ומינה אותו למפקד הלופטוואפה במקום גרינג שפוטר באשמת בגידה.
השניים שהו בבונקר יומים במהלכם נתן להם היטלר כמוסות ציאניד אם ירצו להתאבד.
כאשר שמע היטלר שהיינריך הימלר פתח במשא ומתן עם בנות הברית הוא הורה לרייטש ולפון גריים לטוס למפקדתו של קרל דניץ ולאסור שם את הימלר.
ב-28 באפריל 1945 הם הצליחו להמריא תחת אפם של הרוסים שחשבו שזה מטוסו של היטלר המנסה להימלט.
ב-8 במאי 1945 הסגיר עצמו פון גריים לחיילים אמריקנים.
הוא היה אמור להיות מוסגר לרוסים ומפחד מעינויים והוצאה להורג הוא התאבד בבליעת כמוסת ציאניד בתא המעצר בזלצבורג ב -24 במאי 1945.
מילותיו האחרונות היו: "אני מפקד הלופטוואפה בלי לופטוואפה".