כל מה שרצית לדעת על רודולף בורכארט:
רודולף בורכארט (בגרמנית: Rudolf Borchardt 1877 – 1945) היה סופר, משורר והוגה דעות גרמני.
בורכארט נולד בקניגסברג למשפחה פרוטסטנטית ממוצא יהודי.
הוא למד בבון ובגטינגן והשתלם בבלשנות קלאסית, בהיסטוריה, בארכאולוגיה, בספרות ובפילוסופיה.
הוא העריץ את המשורר הוגו פון הופמנסתאל, שבו ראה את גדול משוררי גרמניה בראשית המאה ה-20; בורכארט יסד עם הופמנסתאל ועם רודולף אלכסנדר שרדר תנועה רוחנית, שאותה כינו בתחילה "המהפכה השמרנית", בעקבות תומאס מאן, שנקט בביטוי זה לתיאור דרכו של ניטשה.
כיעד הציבו להם השלושה את גיבוש אחדותה הרוחנית של האומה הגרמנית.
השלושה גרסו, שתנאי מוקדם לגיבוש מהות רוחנית אינדיבידואלית, שמופת לה ראה הופמנסתאל בצרפת, הוא שתמצא תחילה את ביטויה היצירה ספרותית.
הופמנסתאל התנגד לנהייה הרומנטית של המאה ה-19 בגרמניה אחרי אגדות עם נושנות ופעל, עם בורכארט, להגברת הפתיחות למורשת האירופאית, בניגוד לסתגרנות גרמנית לאומנית, כממשיכי דרכם של גתה וניטשה.
במורשת הספרות האירופאית הגדולה כלל בורכארט את גדולי השירה הרומית והיוונית העתיקה, שירת הטרובאדור והמינזינגר, דאנטה, שקספיר, גתה, הלדרלין, ועד להופמנסתאל ולו עצמו במאה ה-20.
לצד כתיבתו המקורית הרבה בתרגום יצירות מופת ממורשת זו, בהן הקומדיה האלוהית של דאנטה אליגיירי.
גישתו של בורכארט לנצרות מוצאת ביטוי ביצירה ספר יורם, המבוססת על ספר איוב אך נותנת לסיפור איוב פרשנות נוצרית, בגישה החורגת לעתים גם מן המקובל בעלילות נוצריות.
בגישתו לנושא היהדות תמך בורכארט בהתבוללות העם היהודי בעמים שבהם הוא יושב, וזאת על אף הערכתו העמוקה למרטין בובר.
כדבריו:כל אימת שהיהדות חותרת לאחידות מבחינה טהורה ואקסקלוסיבית לחלוטין, העומדת גם בשירות כוח היצירה, היא גם מגיעה להתבוללות בהיקף נרחבבניגוד לבני חוגו של בורכארט, שראו בעליית היטלר לשלטון בשנת 1933 אסון ואובדן דרך לעם הגרמני, הוא עצמו המשיך לחיות בגרמניה ולהחזיק בדעות עצמאיות, עד שנאלץ להימלט בשנת 1944 ממזימת רצח של היטלר נגדו.
בדעותיו המשיך לדבוק עד סוף חייו, כפי שכתב במאמר האחרון שהתפרסם לאחר מותו:מעמדי ומעשי קובעים, כי אני כותב כגרמני, וכגרמני מכל בחינה שהיא.
שכו להיות גרמני אין זה רק תוצאה של מקרה חיצוני של מקום לידה ושל שייכות לשפה, כמו להיות אנגלי או צרפתי, אלא של המודעות למסורת הלאומית ולמורשת הלאומית [.
.
.
] וכך כותב אני כגרמני, הנושא בתוכו מסורת ומורשת זו כחובה, כזכות, ומעל לכל כמשמעות הקיום כאדם בתוך עמו.
נלקח מויקיפדיה