כל מה שרצית לדעת על רומבה:
המונח רומבה מתייחס לכמה תופעות שונות: מלכתחילה בא המונח לציין את הרומבה המסורתית האפרו-קובנית, אך במהלך הזמן התרחב השימוש במושג לתופעות נוספות: שם של ריקוד סלוני לטיני, קטע אינסטרומנטלי לכלי הקשה במסגרת הסלסה, ועוד.
הערך הנוכחי עוסק רק ברומבה המסורתית האפרו-קובנית.
הרומבה היא יצירה קובנית עממית המשלבת ריקוד, תיפוף ושירה של מקהלה וסולן.
נהוג לחלק את הרומבה לשלושה סוגים: יאמבו, ואואנקו וקולומביה.
היאמבו נחשב לעתיק ביותר והוא ריקוד זוגות בטמפו מתון.
הואואנקו אף הוא ריקוד זוגות אך בטמפו מהיר יותר ואילו הקולומביה הוא ריקוד סולני גברי ווירטואוזי בטמפו מהיר מאד.
מקורותיה של הרומבה אינם ידועים בוודאות אך נהוג להגיד שהיא צמחה בשכונות עוני בהוואנה ומטאנסאס, שהיו מאוכלסות בעבדים משוחררים, בשלהי המאה ה-19.
(במקביל היו במזרח קובה ז'אנרים דומים שנקראו טומבה).
מלכתחילה היה מדובר בהתקהלות ספונטנית קולקטיבית בה שרו ורקדו.
אחר כך בא המונח לציין ז'אנר מוזיקלי ספציפי.
לגבי מקור ומשמעות המלה רומבה יש כמה השערות: ייתכן שהיא מגיעה ממילים בדיאלקטים אפרו-קאריבים שמשמעותן חגיגה קולקטיבית, ייתכן שהיא מגיעה מהמונח "נשות הרומברו" שהיו יצאניות במועדוני ריקודים.
יש הטוענים גם שפירוש המילה "רומבו" הוא הילולה ושיכרות.
מרבית היסודות המוזיקליים של הרומבה שואבים מהמסורת של מערב אפריקה- משם הגיעו עבדים בני שבטים של יורובה ובאנטו לקובה.
יסודות אלו הם:שילוב אומנויות: שירה, ריקוד ותיפוף.
השתתפות קולקטיבית באירוע.
אין הפרדה בין קהל למבצעים אלא כל מי שנוכח לוקח חלק כלשהו באירוע בין אם זה בשירה תיפוף או ריקוד.
כך שיסוד זה קשור ליסוד הראשון.
פוליריתמיקה.
חשיבות הגוון, שהוא יסוד מרכזי באסתטיקה של מערב אפריקה.
התיפוף מורכב מכלי הקשה רבים כאשר לכל כלי גוון נפרד ובנוסף לכל כלי יש יכולת להפיק גוונים שונים.
רב הגוניות הזו קשורה קשר הדוק לפולי ריתמיקה שכו הגוונים השונים מבצעים תבניות ריתמיות שונות.
שירת מענה (שירה רספונסוריאלית).
דיאלוג בין סולן למקהלה כאשר המקהלה מחזיקה אוסטינטו והסולן מאלתר על האוסטינטו.
זהו עקרון בסיבי במוזיקה מערב-אפריקאית.
יסוד אלתורי מובהק: עצם האירוע הוא ספונטני, והריקוד ברובו מאולתר.
הסולנים בשירה ובתיפוף אף הם מאלתרים.
המסגרת הסולמית היא לרוב מלודית.
הקוים המלודים לרוב יורדים ופנטטונים.
הרומבה מכילה גם יסודות ספרדיים: השפה בה שרים היא לרב ספרדית, חלק מתנועות הריקוד והלבוש מקורן בספרד.
הכוריאוגרפיה של היאמבו והואואנקו מושתתת על חיזור כאשר הגבר מנסה לכבוש את האישה והיא מצידה מנסה להתחמק, הכל באווירה הומוריסטית וקלילה.
ייתכן כי מקור ריקודים אלו בריקודי פולחן-פוריות אפריקאים.
כאמור הקולומביה בשונה מהואואנקו והיאמבו מבוצעת על ידי רקדן גבר סולן.
זהו ריקוד וירטואוזי הקשור לאחוות דתיות סודיות.
הרקדן מבצע תנועות אקרובטיות המדות רוחות מכת האבאקווה (abakua)מבין שלוש הסוגות, לואונאקו נודעה ההשפעה הגדולה ביותר על ז'אנרים מסחריים ריקודיים לטינים.