כל מה שרצית לדעת על רוק מתקדם:
רוק מתקדם (הנקרא גם רוק פרוגרסיבי או פרוג כקיצור ל-Progressive rock) הוא תת-ז'אנר במוזיקת הרוק שמקורו באנגליה בסוף שנות השישים עד שנות השבעים של המאה ה-20, ואשר התפשט לעוד מדינות באירופה כגון גרמניה, איטליה, וצרפת.
שורשיו ברוק הפסיכדלי, בדומה לסגנון הארט רוק, שנוצר מתוך שאיפה ליצור רוק מורכב ורציני יותר.
להקות ואמנים בזרם זה נטשו את סינגלי הפופ הקצרים לטובת טכניקות תזמוריות והלחנתיות המקושרים לרוב עם סגנונות כמו ג'אז ומוזיקה קלאסית, כדי להעניק למוזיקת הרוק את אותה רמת תחכום וכבוד מצד מבקרי מוזיקה.
בין השירים הופיעו גם סוויטות באורך 20-40 דקות, הכוללות השפעות סימפוניות, מוטיבים ונושאים מוזיקליים מורחבים, אווירה ומילים בסגנון פנטזיה, מדע בדיוני ואחרים, ותזמורים מורכבים.
מבקרי מוזיקה מסוימים טענו שהמושגים "יומרניים", והצלילים "פומפוזיים", "מוגזמים" ו"מנופחים".
רוק מתקדם ראה הצלחה מסחרית גדולה ועלייה בפופולריות בשנות השבעים, במיוחד באמצע העשור.
להקות כמו ג'ת'רו טאל, פינק פלויד, יס, קינג קרימזון, קווין, ג'נסיס ואמרסון, לייק ופאלמר (ELP) נחשבו ונחשבות גם כיום, כמשפיעות והחשובות בז'אנר.
הפופולריות של הז'אנר החלה לרדת בסוף שנות השבעים בגלל עלייה בפופולריות של הז'אנר המינימליסטי, פאנק רוק.
למרות זאת, גם בשנות השמונים הז'אנר זכה להצלחה מסחרית, למרות שינויים אישיים בהרכבים ושינוי בכיוון המוזיקלי.
הז'אנר גדל מסגנון הספייס רוק שיצרו פינק פלויד בשנות השישים, ומהניסיון של להקות רוק בו הן מנגנות יחד עם תזמורות.
דוגמאות בולטות לכך הן המודי בלוז ודה נייס.
להקות אלו תרמו לפיתוח התת-ז'אנר, רוק סימפוני, בו תזמורים וטכניקות הלחנה קלאסיים משתלבים במוזיקת רוק.
תת-ז'אנרים נוספים נוצרו ברוק המתקדם כגון הניאו פרוג הקליל שנוצר בשנות השמונים, סצנת הקנטרברי ששילבה ג'אז והומור שנוצרה בשנות השישים והשבעים, ותת-ז'אנרים יותר נסיוניים ויותר פוליטיים ברוחם כמו רוק באופוזיציה שנוצר בסוף שנות השבעים.
רוק מתקדם השפיע על ז'אנרים כגון קראוטרוק ופוסט-פאנק, ובמשך השנים, התמזג עם סגנונות רוק אחרים כדי ליצור תת-ז'אנרים נוספים כגון מטאל נאו-קלאסי ופרוגרסיב מטאל.
במאה ה-21, נוצר התת-ז'אנר המכונה ניו פרוג אשר משחזר את עידן תור הזהב של הז'אנר אך גם מחדש מבחינה מוזיקלית.