כל מה שרצית לדעת על רצח השוטרת יונה קוממי:
רצח השוטרת יונה קוממי היה המקרה הראשון במדינת ישראל שבו נהרגה שוטרת בעת מילוי תפקידה.
למרות שעם הקמת צה"ל חל חוק גיוס חובה גם על נשים, גיוס נשים למשטרה נתקל בהתנגדות.
אמנם בשנת 1948 ניסו להפעיל שוטרות בתפקידי תנועה ובתפקידים מקצועיים אחרים, אך הניסיון נכשל וכעבור זמן קצר עברו השוטרות לתפקידים משרדיים, מלבד אלו שעבדו בבתי המעצר לנשים.
רק ב-1961, בעידודו של עמוס בן-גוריון שהיה מפקד מחוז תל אביב, התחיל קורס לשוטרות ו-24 השוטרות הראשונות נכנסו לתפקיד בפיקודה של מפקח נעמי שדמי.
בתחילה שירתו השוטרות בתפקידי סיור בלבד ובפיקוח על התנועה.
הן לא היו חמושות ועבדו בזוגות.
עם הזמן עברו קורס נהיגה וצוידו בקטנועים שהקלו על הניידות שלהן.
יונה קוממי, נולדה ב-3 בספטמבר 1945 וגדלה בשכונת עזרא בתל אביב.
ב-25 באוגוסט 1963, התגייסה למשטרת ישראל.
היא הייתה השוטרת הראשונה שהורשתה לרכוב על קטנוע.
בבוקר ה-29 באוגוסט 1965 היו השוטרות יונה קוממי וגליה אגסי בסיור במרכז רמת גן.
לפתע נשמעו יריות מבית ברחוב ביאליק מס' 22.
אברהם ליס, בן 68, היה במשרד עורך דינו יחד עם הזוג אביגדור ופולה ליס (אין קשר משפחתי ביניהם) שהיו חייבים לו 160,000 ל"י והתקשו להחזיר לו אותם.
במהלך וויכוח אתם שלף לפתע ליס אקדח וירה בבני הזוג שנהרגו במקום.
לאחר מכן הוא ירד במדרגות במרוצה וחצה את רחוב ביאליק לעבר רחוב הוורדים.
השוטרות יונה קוממי וגליה אגסי שלא היו חמושות רצו אחריו, וכאשר התקרבה קוממי לעברו, הוא הסתובב, ירה בה והרגה ומיד לאחר מכן כיוון את האקדח לראשו והתאבד.
אלפים השתתפו בהלווית יונה קוממי שנערכה ב-31 באוגוסט 1965 בחלקת המשטרה בבית הקברות קריית שאול, ובראשם המפכ"ל פנחס קופל, כל צמרת המשטרה וראשי העיריות בגוש דן.
לאחר הרצחה של יונה הועלתה ביקורת מדוע אין השוטרות חמושות ומדוע יש לסכן אותן בשל כך.
לאחר מותה זכתה יונה קוממי בצל"ש יחד עם גליה אגסי ממפכ"ל המשטרה.
בשנת 1975 הומר צל"ש זה לעיטור הגבורה, קוממי היא אחת משני שוטרים בלבד שזכו בעיטור זה (יחד עם יוסף וקיל).