כל מה שרצית לדעת על שאילת מילים:
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת, מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם, מלקסיקון של שפה אחרת.
עקרונית, מילה, שמקורה בשפה אחרת, מכונה "מילה שאולה".
אולם מכיוון, ששאילת מילים היא תופעה נפוצה המתרחשת במגע בין קהילות דוברות (או כותבות) שפות שונות, זיהוי כל המילים השאולות בשפה כלשהי דורש מחקר היסטורי מדוקדק ומעמיק, ובלתי אפשרי לדובר השפה שאינו חוקר או בלשן.
כבר בעברית המקראית ניתן לזהות מילים שאולות, כגון "אחשדרפן" – מילה שאולה מהשפה הפרסית, או "מס" ו"שֹר" – מילים השאולות מהמצרית הקדומה.
"מילה שאולה" מכונה לעיתים מילה נודדת, וַנדרווֹרט (מגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.
כמעט כל שפה מכילה בלקסיקון שלה מילים שמקורן בשפה אחרת.
אך יש תחומים בלקסיקון בהם נפוץ השימוש במילים שאולות, ויש תחומים בהם נדיר למצוא מילים שאולות.
מילים שאולות נפוצות בעיקר בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והמדע, בהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות דומיננטיות ועם דוברים מארצות אחרות.
לרוב, נשאלים מושגי יסוד ומונחים מקצועיים (ז'רגון מקצועי), שמות של טכנולוגיות, שמות של מכשירים מתוחכמים, שמות מכונות, ושמות המצאות.
ישנן תופעות דומות לשאילת מילים – ראו פירוט בהמשך.
ישנן גם תופעות מנוגדות לשאילת מילים.
דוגמאות לתופעות מנוגדות לשאילת מילים הן: תחדיש (כמו המילה העברית "פרפר"), הפסקת שימוש במילים ארכאיות (כמו המילים העבריות "תולע" ו"אשכר") ושימור השימוש במילים עתיקות, שהתקיימו בשפה האם של השפה בה מדברים (כמו המילה העברית "אב"; דובר השפה המצוי לא יכול לדעת שמילה זו או אחרת הייתה קיימת עוד בשפה האם של שפתו).