כל מה שרצית לדעת על שארל דה לין:
שארל דה לין (בצרפתית: Charles-Joseph, Prince de Ligne; 12 במאי 1735 – 13 בדצמבר 1814), סופר ואיש צבא.
שארל דה לין נולד בבריסל למשפחת נסיכים.
אמו, אליזבט, נסיכת דה סאלם, נפטרה כשהיה בן ארבע שנים בלבד, והוא קיבל את חינוכו ממורה פרטי שהטביע בו חותמו.
בהיותו בן חמש עשרה שנה כתב את יצירתו הראשונה: "מאמר על מקצוע הלחימה".
ב-1751 אביו, קלוד למוראל הנסיך דה לין, לקח אותו לווינה והציגו בפני הקיסר פרנץ הראשון ובפני אשתו מריה- תרזה, שהעסיקה אותו בחצרה.
ב-6 באוגוסט 1755 הוא נשא לאישה בווינה את פרנסואז-מארי כיסאבייר נסיכת ליכטנשטיין.
כאזרח אוסטרי התגייס לצבא האימפריאלי של אוסטריה ולחם בגבורה במלחמת שבע השנים (1756- 1763) בקרבות בגרמניה.
אחרי המלחמה נתמנה לסגן שר הצבא, והפך לידידו של הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
שארל דה לין ירש מאביו נחלות רבות, וחי בהוד ובהדר עד שחזר לשירות פעיל במלחמת הירושה הבווארית.
הייתה זו מלחמה קצרה, שלאחריה ערך מסעות באנגליה, גרמניה, איטליה, שווייץ וצרפת, ובילה את זמנו בחצרות מלכים, במחנות צבא, בסלונים ספרותיים ובחברתם של מדענים ופילוסופים.
בין היתר, נפגש לעתים קרובות עם וולטר ועם ז'אן ז'אק רוסו.
הוא ליווה את יקטרינה הגדולה מלכת רוסיה במסעה לחצי האי קרים, והיא העניקה לו תואר של מרשל רוסי.
זמן קצר אחרי כן נתבקש לעמוד בראשה של תנועת השחרור הבלגית, שבה לקחו חלק בנו וקרוביו, אך הוא סירב בנימוס.
הקיסר יוזף השני חשד בו כתומך במורדים הבלגים, אך הם המשיכו להיות ידידים.
אחרי מות הקיסר יוזף השני, שארל דה לין נשאר בווינה.
נחלותיו בחבל בראבנט נפלו בידי הצרפתים ב- 1792- 1793.
בנו בכורו נהרג במערכה נגד הצרפתים, אך הם העניקו לשארל דה לין תואר כבוד של מרשל, והוא הקדיש את זמנו לכתיבה.
שארל דה לין נפטר בווינה בדצמבר 1814.
הוא הוריש את כתב ידו לחיל המשמר של קיסר אוסטריה, שבו שימש כקצין.