כל מה שרצית לדעת על שבועת האחים ההוראטים:
שבועת האחים ההוראטים (בצרפתית: Le Serment des Horaces) הוא ציור מאת הצייר הצרפתי ז'אק לואי דוד.
היצירה נחשבת בעיני ההיסטוריונים של האמנות כסנונית הראשונה המבשרת את בוא עידן הנאו-קלאסיקה.
עידן זה הוא כינוי של הסגנון האמנות הרשמי שהיה בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-19 (1790–1840).
שכן, האמנות הצרפתית בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 הושפעה מאוד מהמהפכה הצרפתית ומהרעיונות שהובילו אליה.
העבודה מציגה נושא פטריוטי ובעל מוסר גבוה, המספר את הסיפור מהמאה ה-7 לפנה"ס על שלושת הבנים של פוליבוס הוראטיוס, שמת במאבק בין רומא לאלבה לונגה.
כאשר הוראטיוס מרומא משביע את בניו בחרב להלחם במשפחה מאלבה.
האמהות והאחיות דואגות ובוכות לשלומם של הבנים.
המשפחה היריבה הייתה קשורה למשפחת האימהות ולכן הנשים אבלות כי הן יודעות שיאבדו אח או בעל.
אחד האחים ניצל, אך הרג את אחותו מכיוון שהיא בכתה על אחד מהאויבים שמתו בעקבות הקרב ולו הייתה מאורסת.
הוא הורשע על רצח בן המשפחה אך נמחל לו עקב רצון העם.
האמן מתאר את האחים שנשבעים לחרב ומתאחדים כאיש אחד למען אותה המטרה.
הם מאמינים בצדקתם כאשר טובת המדינה היא עליונה וקודמת לשיקולים אישיים ואפילו קודמת למשפחה.
שבועת ההוראטי נחשבת לפעמים כהתבטאות הברוכה ביותר של הנאו- קלאסיציזם בציור.
כל אחד מ- 3- האלמנטים שבציור- הבנים, האב, הנשים- ממוסגר בחלק של הארקדה, והדמויות ממוקמות במעין במה צרה.
דויד חילק את התמונה בין דמות האב, בין האחים, ובין דמויות הנשים.
נקודת המגוז של עבודה נמצאת בחרבות שהוראטיוס נותן לבניו, בזמן ששני האחים שמאחור מחזיקים את החרבות שלהם ביד שמאל האח הקידמי מחזיק את החרב ביד ימין ועימה הוא נשבע.
נראה שדויד עשה זאת כדרך ליצור הרמוניה בין הדמויות ביצירה, אך רבים שמו לב לפרט זה וכמה מהם שיערו שהפרט הנ"ל משמעותי ושהאח הנמצא מקדימה יהיה זה שישרוד בקרב.
החרבות המנצנצות בציור בנוסף לזוייות הידיים המחזיקות אותן יוצר מעין משולש הרמוני.