כל מה שרצית לדעת על שבע גבעות איסטנבול:
שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז ביזנטיון ולאחר מכן קונסטנטינופול) עת נבנתה בשנת 330 בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס.
לא ברור אם קונסטנטינוס אכן היה מודע לעובדה שעירו החדשה ישבה על שבע גבעות, אך עובדה זו יצרה דמיון בין העיר שכונתה "רומא החדשה" (Nova Roma) לבין רומא ושבע גבעותיה.
גבעותיה של איסטנבול משתרעות במרכזה ההיסטורי של העיר המתוחם על ידי ים השיש מדרום, מצר הבוספורוס ממזרח, קרן הזהב מצפון וחומת היבשה ממערב.
בתקופה הביזנטית ובתקופת האימפריה העות'מאנית הוקמו מבני דת מונומנטליים על ראשי הגבעות ורובם ניצבים עד היום.
בניגוד לגבעות רומא, לגבעותיה של איסטנבול אין שמות מוגדרים והן ממוספרות מאחת עד שבע (הגבעה הראשונה, השנייה וכו').
שבע הגבעות הונצחו בסמלה של העיר והן מופיעות בצורת שבעה משולשים במרכזו.

הגבעה הראשונה היא הגבעה עליה ישבה ביזנטיון עם הקמתה לפי המסורת בשנת 667 לפנה"ס, והיא נמצאת בקצה המזרחי של חצי האי עליו יושבת העיר.
על גבעה זו הוקמו ארמון טופקאפי, איה סופיה, והמסגד הכחול.
על הגבעה השנייה שוכנים כיום הבזאר הגדול (Kapalıçarşı) ומסגד נורואוסמנייה (Nuruosmaniye Camii).
הגבעה השלישית משתרעת סמוך לחופי קרן הזהב, בין גשר גלאטה לגשר אטאטורק.
בחלקה הדרומי של הגבעה השלישית ניצבים מסגד באיזיט (Bayezid Camii) ואוניברסיטת איסטנבול ומצפון להם עומד מסגד סיליימנייה (Süleymaniye Camii).
המבנה המרכזי בגבעה הרביעית הוא מסגד פאטיה (Fatih Camii) על שמו של מהמט השני "הכובש".
הגבעה החמישית כמו השישית והשביעית נמצאת בסמוך לחומת היבשה.
המבנה החשוב ביותר על גבעה זו הוא מסגד הסולטאן סלים (Yavuzselim Camii).
הגבעה השישית חורגת מעט בשטחה אל מחוץ לחומות העיר.
הגבעה השביעית שלה שלוש "פסגות" תופסת את כל חלקה הדרום-מערבי של העיר.

הגבעה הראשונה מימין

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשבע גבעות איסטנבול:
•איסטנבול
•גבעות