כל מה שרצית לדעת על שגיאות מסוג I ו-II:
בבדיקת השערות סטטיסטית "שגיאה מסוג I" היא דחייה שגויה של השערת האפס, בעוד "שגיאה מסוג II" היא קבלה שגויה של השערת האפס.
במילים פשוטות יותר, שגיאה מסוג I כאשר ניסוי מסתיים בתוצאה שהתגלה אפקט מסוים שאינו קיים במציאות, ושגיאה מסוג II כאשר הניסוי לא מצליח לאשש שאפקט קיים, למרות שהוא אכן קיים במציאות.
לדוגמה, אם הניסוי בודק את השפעתה של תרופה מסוימת על מחלה, שגיאה מסוג I מתרחשת כאשר התוצאות מצביעות על היות התרופה יעילה כשבמציאות היא אינה יעילה, ושגיאה מסוג II כאשר התוצאות אינן מצביעות על יעילות התרופה כשבמציאות היא כן יעילה.
המונחים "שגיאה מסוג I" ו"שגיאה מסוג II" נקראים לעיתים גם "תוצאה חיובית שגויה" (False positive) ו"תוצאה שלילית שגויה" (False negative) בהתאמה, שהם מונחים כלליים יותר המשמשים בהקשרים שונים.
המונחים "שגיאה מסוג I" ו"שגיאה מסוג II" מתייחסים ספציפית לבדיקת השערות סטטיסטית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשגיאות מסוג I ו-II:
•בדיקת השערות
•טעויות