שדרות הציונות


כל מה שרצית לדעת על שדרות הציונות:
שדרות הציונות הן עורק תחבורה ראשי בחיפה המחבר את העיר התחתית עם שכונת כרמל מרכזי.
הרחוב מתחיל בצומת אלנבי בוואדי ניסנאס ונמשך עד צומת הכרמל הצרפתי.
הוא עובר ברובו במדרונות דרך שכונת הדר הכרמל ומגיע עד מבואות הכרמל.
השדרות נסללו במאה ה-19, כנראה בשנת 1887‏ על ידי אנשי המושבה הגרמנית שלעשיריה היו וילות על הכרמל.
השדרות נקראו תחילה "רחוב ההר" או "דרך ההר", ובערבית "אלג'בל" (الجبل), והן נועדו לחבר בין העיר התחתית והמושבה הגרמנית לבין השכונה הגרמנית כרמלהיים שבמרכז הכרמל.
באותה עת שררה יריבות בין הגרמנים הטמפלרים ובין הנזירים הכרמליתים, ובין היתר נסבה המחלוקת בעניין השימוש בדרכים העולות להר.
בזמן המנדט הבריטי הושלם חלקו התחתון (הצפוני) של הרחוב – ונסלל קטע הדרך בין הרחובות אלנבי ויפו, זהו רחוב עין דור של ימינו.
בית קברות יווני קתולי ששוכן בין הרחובות יפו והעצמאות, מנע סלילה רצופה עד דרך העצמאות וחיבור לתחנת רכבת מרכז.
ב-1939, כחלק ממאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בוצע בדרך ההר פיגוע חבלה כשרימון יד הושלך לעבר אוטובוס נוסעים‏.
כתוצאה מהפיצוץ נהרג אדם אחד ואחדים נוספים נפצעו.
לאחר הקמת מדינת ישראל, שונה שמה של הדרך ל"שדרות או"ם" כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת המדינה בכ"ט בנובמבר.
אולם, ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות.
לאחר קבלת ההחלטה התקיימו הפגנות, ובעקבותיהן שינתה עיריית חיפה שוב את שם השדרות, הפעם ל"שדרות הציונות", כהתרסה על החלטת האו"ם.
מרביתם של הבתים בחלקה התחתון של השדרה הם בתי אבן ישנים, ואילו במעלה השדרה הבנייה היא חדשה יחסית, מהמחצית השנייה של המאה ה-20.
בחלקן המרכזי של השדרות, משני עבריהן, משתרעים הגנים הבהאיים, שהכניסה למרכז המבקרים התת-קרקעי שלהם נעשית משדרות הציונות.
בחלקה העליון של השדרה נמצא גן פסלים שבו עומדים פסלי ברונזה מעשה ידי האמנית אורסולה מלבין, רובם בדמויות אנושיות.
הגן משמש כנקודת תצפית על מרכז העיר והנמל.
ב-2001 חתמו מספר תושבים ערבים המתגוררים ברחוב על עצומה הדורשת מעיריית חיפה להשיב לרחוב את שמו המקורי, וזאת בטענה כי "הרחוב נקרא על שם תנועה גזענית, שהוקמה על גבו של העם הפלסטיני"‏.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשדרות הציונות:
חיפה: רחובות
הציונות בתרבות
הדר הכרמל
יחסי ישראל-האו"ם
כרמל צרפתי