כל מה שרצית לדעת על שואת יהודי הונגריה:
שואת יהודי הונגריה התרחשה בסופה של מלחמת העולם השנייה.
נרצחו בה כ-564,500 יהודים והיא בוצעה ברובה בתוך חודשים ספורים, בין מאי ליולי 1944.
בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, היה מצבם של יהודי הונגריה טוב ממצבם של היהודים בשטחי הכיבוש הגרמני (הונגריה לא נכבשה על ידי הגרמנים עד ראשית 1944).
אמנם זכויותיהם נשללו אך עדיין הם חיו בתחושת יציבות יחסית משום שחייהם לא הועמדו בסכנה מידית.
שונה היה גורלה של קבוצת הגברים בגיל הגיוס (גילאי 18-52) מקרב האוכלוסייה היהודית שגויסה לשירות העבודה לאחר שהשירות בצבא נאסר עליהם.
למעשה היו אלו יחידות של עבודה בכפייה בתנאים קשים ביותר, בחזיתות השונות בהן נלחם הצבא ההונגרי.
כארבעים ושניים אלף יהודים מצאו את מותם בגדודים אלו עד לסוף מלחמת העולם.
קבר אחים לכעשרת אלפים מיהודי גטו בודפשט אשר נספו בשנים 1944 – 1945, בחצר בית הכנסת הגדול ברח' דוהאני
ב-19 במרץ 1944 נכבשה הונגריה על ידי הגרמנים.
מיד סומנו היהודים בטלאי צהוב, רכושם הוחרם, וננקטו צעדים להפרדתם מן האוכלוסייה הכללית לשם השמדתם.
היהודים נצטוו לעבור לגטאות שהוקמו בכל עריה של הונגריה.
עד אמצע חודש מאי 1944 רוכזו כחצי מיליון יהודים מערי השדה בהונגריה בגטאות.
ריכוזם של יהודי בודפשט נדחה לשלב האחרון.
פעולות אלו נוהלו על ידי אדולף אייכמן.
ב-15 במאי החל שילוחם של יהודי הונגריה לאושוויץ.
התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה הביאה את הגרמנים להאיץ את השמדת היהודים בכל השטחים שעוד נותרו בידם.
בתוך שבועות ספורים בלבד גורשו לאושוויץ כ־450,000 יהודים.
עם סיום המשלוחים, ביולי 1944, לא היו עוד יהודים בהונגריה מחוץ לבודפשט.
ביולי הגיע העוצר מיקלוש הורטי למסקנה, כי על מנת לשמר את סיכוייה של הונגריה לשיתוף פעולה עתידי עם בעלות הברית ולהשתחרר מלפיתתה של גרמניה הנאצית, יש להפסיק את השמדת היהודים.
בתקופה זו שבין יולי לספטמבר 1944, חדלה ההשמדה לשבועות מספר.
כאשר עמד הורטי על סף ההודעה כי הונגריה פורשת מן המלחמה לצד גרמניה, ומעבירה את תמיכתה לצד בעלות הברית, הדיחו הנאצים את הורטי ב-15 באוקטובר 1944, ומינו את הפשיסט האנטישמי פרנץ סלשי, ראש מפלגת צלב החץ לראש הממשלה, ולמעשה לשליט הבלעדי במדינה.
עם עלייתו של סלשי לשלטון הוסרה החסות מצד השלטונות ההונגריים ממנה נהנו יהודי בודפשט.
כנופיות "צלב החץ" השתוללו ברחובות בודפשט.
אלפי יהודים נרצחו ברחוב והושלכו אל נהר הדנובה אשר האדים מדם.
עשרות אלפים נשלחו למסעות מוות ולעבודת כפייה.
כמאה אלף מן היהודים שנותרו רוכזו בגטו בחודש דצמבר 1944 בתנאים קשים.
קצב הרציחות הואט באמצעות פעולות הרואיות של דיפלומטים ממדינות נייטרליות, ובמיוחד ראול ולנברג הנציג השבדי, וקרל לוץ הנציג השווייצרי.
במשך תקופה של שלושה חודשים הנפיק ולנברג אלפי דרכונים, התחקה אחר שיירות של אסירים והתעמת עם השומרים הגרמנים וההונגרים (בהם גם אדולף אייכמן).
בטענה כי היהודים הללו היו תחת הפיקוח של שבדיה, הבטיח את שחרורם.
הוא אף דאג להחביא כחמישה-עשר אלף יהודים בשלושים ואחד בתי מחסה.
חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט