כל מה שרצית לדעת על
שושלת בגרטיוני :
שושלת בגרטיוני (בגאורגית: ბაგრატიონთა დინასტია, מילולית: בַּגרַטיוֹנתה דינַסטיה או בקיצור בַּגרַטיוֹני בגאורגית: ბაგრატიონი) הייתה שושלת מלוכה ששלטה בגאורגיה בתקופה שנמשכה מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-19.
בימינו, שושלת מלוכה זו מיוחסת פעמים רבות לבגרטידים הגאורגים, שהיא הלניזציה של השם המקורי.
מוצא שושלת בגרטיוני שנוי במחלוקת, מאז הופעתם על אדמה גאורגית.
ההיסטוריה הגאורגית המסורתית מציינת את תחילת כרונולגיית שושלת בגרטיוני במאה ה-6, ומתארת אותה כשושלת המלוכה המוקדמת ביותר.
למרות גרסה זו, מלומדים מערביים מודרניים מעדיפים את הגרסה כי הבגרטיונים הם צאצאי הנסיך הפליט מבית בגרטוני (הארמנית) מסוף המאה השמינית.
ההיסטוריה של השושלת שלובה בזו של גאורגיה.
הבגרטיונים החלו את שלטונם בתחילת המאה ה-9, כאשר נסיכים בדרום-מזרח גאורגיה ההיסטורית וסמוך לגבול הארמני-גאורגי ניסו לכבוש אותה מידי הערבים.
בסופו של דבר הם שיחזרו את הממלכה הגאורגית בשנת 888, ששישגה מהמאה ה-11 ועד למאה ה-13, כשהם מכניסים, פוליטית, מספר אזורים תחת שליטתם.
תקופה זו, במיוחד שלטונו של דוד הבנאי (1089-1125) ובת נינתו תמר 1184-1213), מתוארים כ"תור הזהב" בהיסטוריה של גאורגיה, אזור האימפריה, מעשי גבורה צבאיים והתפתחות תרבותית יוצאת דופן.
לאחר התרסקות הממלכה הפאודלית המאוחדת בסוף המאה ה-15, ענפים של משפחת בגרטיוני שלטו בשלוש הממלכות המנותקות: ממלכת כארתלי, ממלכת קאחתי וממלכת אימרתי.
שלטון זה נמשך עד לסיפוח הממלכות על ידי האימפריה הרוסית בתחילת המאה ה-19.
אחרי הסיפוח, הצטרפה השושלת לאצולה הבכירה של האימפריה הרוסית עד למהפכת פברואר ב-1917.
ייסוד הרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז, ב-1921, הכריחה רבים מנציגי המשפחה לגלות לאירופה.
אחד מענפי המשפחה ממשיך להציג את עצמו כ"בית המלוכה של גאורגיה".
השושלת הותירה מאחוריה מורשת שמחזיקה מעמד אף בזמנים המודרניים.
האיכויות והסמליות המיוחסות למונרכיה הבגרטיונית, הייתה נחוצה בהיווצרות הלאום הגאורגי ובנין ההיסטוריה הלאומית.
החסות שלהם על התרבות וההשכלה הביאו לעבודות החשובות של האומנות והספרות הגאורגים.