שושלת מינג


כל מה שרצית לדעת על שושלת מינג:
שושלת מינג (בסינית: 明朝 – מִינְג צ'אוֹ) הייתה שושלת קיסרים ששלטו בסין מ-1368 ועד 1644‏.
היא הייתה השושלת האחרונה של קיסרים סינים אתניים (בני האן).
שושלת זו החליפה בשלטון את שושלת יואן של הקיסרים ממוצא מונגולי והוחלפה על ידי שושלת צ'ינג של בני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה).
סין תחת שלטון שושלת מינג הייתה קרויה "אימפריית מינג הגדולה" (大明國, דה מינג גוּוֹ), ושלטה על אזורים נרחבים: בצפונה שלטה בקוריאה, ואזורים במונגוליה ובטורקסטן של ימינו היו אזורי חסות שלה, עליהם הוטלו מיסים, ובדרומה שלטה על וייטנאם ובורמה של ימינו.
שטחה של האימפריה בשיאה היה השטח הגדול ביותר שעליו שלטו קיסרים ילידי סין אי־פעם.
תחת שלטון שושלת מינג נהנתה סין מ-300 שנים של יציבות.
בשירות האימפריה הוקמו צבא גדול שכלל כמיליון חיילים, וצי שכלל כמה מאות אוניות והיה הגדול בעולם בתקופתו.
הממשל בתקופת שושלת מינג חידש מנהגים מהמורשת של בני האן: בתחום הממשל חודשה שיטת הבחינות הקיסריות, שהיוו תנאי לקבלת תפקיד בשירות המדינה.
בתחום הדת חזר הקונפוציאניזם (וליתר דיוק, הנאו-קונפוציאניזם) להיות דת המדינה הרשמית.
בתחום החינוך הוקמו מחדש אקדמיות פרטיות רבות ללימודים קלאסיים (书院 שוּיואן) – מוסדות שנסגרו בתקופת יואן, והן היוו מקור לפריחת הספרות, השירה והציור כפי שמעידות היצירות הרבות ששרדו עד ימינו.
בנוסף, בתקופת מינג שוכללה שיטת הדפוס המבוססת על אותיות מיטלטלות עשויות עץ וספרים רבים הודפסו במספר עותקים רב.
המסחר והתעשייה התפתחו ומגמת העיור התגברה.
ההערכה היא כי בתחילת תקופת מינג חיו בסין פחות מ-60 מיליון נפש‏ ובראשית המאה ה-17 הגיע גודל אוכלוסיית סין ל-150-130 מיליון‏.
אין פלא לכן שבמאה ה-19, תקופת השקיעה של שושלת צ'ינג שבאה אחרי שושלת מינג, שבה החלה האוכלוסייה הסינית לרחוש איבה לשליטים המנצ'ורים ה"זרים" שהתבטאה בסדרת מרידות נגד הממשל, הופיעה בגלוי דרישה להשבת שושלת מינג לשלטון.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשושלת מינג:
שושלות סין הקיסרית