כל מה שרצית לדעת על שיטת ריב"ב:
שיטת ריב"ב הוא חיבור על ספר ההלכות של הרי"ף, מאת רבי יהודה בן ברכיה, אחיינו של רבי זרחיה הלוי, בעל ספר המאור.
החיבור הודפס לראשונה במהדורת וילנא של התלמוד הבבלי, בשולי גיליון ספרו של הרי"ף.
ברשות המדפיסים היה כתב יד מן המאה ה-14 על מסכת ברכות וכמה מסכתות מסדר מועד (יומא, סוכה, ראש השנה, ביצה, תענית, מגילה ומועד קטן).
כתב היד שהיה ברשותם אבד ברובו, וכיום שרדה ממנו רק מסכת ברכות.
הרמב"ם מוזכר בספר פעמים רבות, בצירוף הציון ז"ל.
מכאן שנתחבר לכל המוקדם בראשית המאה ה-13 (לאחר פטירת הרמב"ם בד'תתקס"ד 1204), עשרות שנים לאחר פטירת הרז"ה, דוד המחבר (ד'תתקמ"ו, 1186).
החיבור מבוסס בעיקר על תורת הרז"ה, וכמחצית מן החיבור היא ציטוט מדבריו.
ניכר שבידי המחבר הייתה מהדורה מוקדמת של ספר המאור.
נוסף על כך המחבר נושא ונותן בסוגיה ובדברי הרי"ף על פי כתבי רבי יצחק אבן גיאת, רב האי גאון ורבנו חננאל, בשילוב פירוש רש"י, וכאמור – הרמב"ם.
המחבר מציין גם: "וקיבלתי אני הכותב מפי החכם רבי נתן ז"ל", ומדובר ברבי נתן מטרינקטיל, רבו של הרמב"ן.
ספר זה כמעט לא מוזכר בכתבי הקדמונים, כנראה משום שנחשב בעיקר כהעתקה מהרז"ה.
לאחר הדפסת החיבור בש"ס וילנא, נעשה שימוש בחיבור זה על ידי פוסקי ההלכה, כדוגמת המשנה ברורה.
נלקח מויקיפדיה