כל מה שרצית לדעת על שירת הבקשות:
שירת הבקשות היא כינוי לאוסף פיוטים המושרים על ידי הקהל בבית הכנסת לפני תפילת שחרית, בעיקר בשבתות ובחגים.
התכנים בהם היא עוסקת הם בעיקר שבח לקב"ה, שירי שבת, שירי געגועים לארץ ישראל ועוד.
תהליך היווצרותו של מנהג שירת הבקשות אינו ברור דיו, אולם ידוע שפיוטים מסוג "בקשה" נכללו כבר במחזורי תפילה מספרד, לפני הגרוש.
התפילה בלילה, שהיא מאפיין מרכזי של שירת הבקשות, הייתה נהוגה בספרד ובארץ ישראל כבר בימי הביניים.
שירת הבקשות צברה תאוצה בחוג המקובלים בצפת במאה ה-16.
עם התפשטותה של תורת הקבלה הצפתית, הגיעה שירת הבקשות לארצות אגן הים התיכון והונהגה בקהילות עיראק, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, איטליה, רודוס יוון, יוגוסלביה טורקיה וסוריה.
שירת בקשות הונהגה גם בכמה קהילות ספרדיות במערב אירופה כדוגמת אמסטרדם ולונדון.
בקהילות כגון קהילת העיר חאלב היא ארם צובא שבסוריה, קהילת טורקיה וקהילת מרוקו התפתחה שירת הבקשות לממדים גדולים.
שם סודרו ספרים מיוחדים (כמו הספר "שיר ידידות" בקהילת מרוקו שנדפס בשנת תרפ"א במרקש, ספר ה'מפטירין' ליהדות טורקיה) שליד הפיוטים מציינים את הלחנים והמקאמים (וב"שיר ידידות" את הנובות) כדי להקל על הקהל השר את הבקשות.
בקהילות אלו נהגו לקום בשבתות החורף (שבהן הלילות ארוכים) בעוד לילה, ומתקבצים יחד בבית הכנסת ושרים את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית.
בקרב יוצאי סוריה ומרוקו שירה זו מכונה שירת הבקשות.
שירת הבקשות ממשיכה בקרב יוצאי קהילות אלו גם בארץ ישראל כיום.
בטורקיה שירת הבקשות נקראת "שירת המפטירים" ומבוצעת על ידי מקהלות מפטירים.
המוזיקה וסגנון השירה יסודם במוזיקה הסופית והמוזיקה הטורקית-עות'מאנית קלאסית.
מקורה של מסורת זו הוא בעיר אדריאנופול (כיום אדירנה) הנמצאת בחלק האירופי של טורקיה.
מסורת מפוארת זו היא נדירה ומבוצעת היום באיסטנבול.