שיר מזמור לאסף – אלוהים אל דמי לך


כל מה שרצית לדעת על שיר מזמור לאסף – אלוהים אל דמי לך:
שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף, אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ, הוא פרק פ"ג מספר תהילים, הפותח במילים אלה.
המזמור הוא האחרון מתוך 11 פרקים רצופים, המיוחסים לאסף הלוי – ראש המשוררים במקדש בימי דוד המלך.
קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות, כמועילה לחזרה בשלום מהמלחמה.
המזמור הוא תפילה ובקשה מה' לפעול כנגד האויבים המטקסים עצה כיצד להשמיד את עם ישראל.
המשורר מבקש מה' שלא ישתוק ויתעלם לנוכח הצרות, שמבקשים האויבים לגרום לישראל.
כאן, מתאר אסף את מפגשם של האויבים, ואת כוונתם להשמיד את ישראל, וכל זאת כדי להשכיח את שמם של ישראל והקב"ה מהעולם.
בפסוקים הבאים מובא פירוט, מיהם האויבים הקמים על ישראל:
אדום, ישמעאל, מואב, בני הגר, גבל, עמון, עמלק, פלשתים, יושבי צור, אשור, בני לוט.
בפסוקים י' – י"ב, מבקש המשורר מה', שינהג באויבים אלו, כפי שכבר נהג בעבר באויבי ישראל, ומביא מספר דוגמאות.

תבוסת מדין, בידי גדעון בן יואש בעֵין דֹּאר – לאחר שבע שנים, שמדיָּן רודים בישראל, ה' שולח את גדעון להילחם בהם, והוא גובר עליהם בעזרת 300 איש בלבד.
תבוסת יבין מלך חצור, וסיסרא שר צבאו בנחל קישון, שהונחלה בידי ברק בן אבינועם – ברק מנצח בקרב, את האויב שגדול ממנו במספר האנשים ובכלי הרכב, לאחר שה' מהמם אותו.
הריגת זבח, צלמונע, עורב, וזאב מלכי ושרי מדין, בידי גדעון.

לאחר מכן מבקש אסף מה' שיפעל כנגד האויבים כמו איתני הטבע.
כמו הרוח המעיפה את הקש, כמו האש השורפת ומכלה את היער.
כתוצאה מפעולות אלו, אומר המזמור, האויבים, יתביישו עד העלמם, וכל אנשי העולם ידעו, כי ה' לבדו, הוא העליון על כל הארץ.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשיר מזמור לאסף – אלוהים אל דמי לך:
מזמורי תהילים