שלמה גל (איש המוסד)


כל מה שרצית לדעת על שלמה גל (איש המוסד):
שלמה גל (15 ביוני 1935 – 2 במאי 1994) היה מבכירי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, זכה לעיטור העוז על פעולתו בקרב על משטרת קלקיליה.
שלמה גל (גודלביץ) נולד באנטוורפן שבבלגיה, בנם של שרה וחיים.
בעקבות פלישת הנאצים נאלץ להימלט עם משפחתו לשווייץ, בה שהה בזמן מלחמת העולם השנייה ולמד בבית ספר יסודי בציריך.
לאחר מות אביו ב-1949 עלה לישראל במסגרת עליית הנוער, נקלט בנהלל ואחר כך הצטרף לאמו בתל אביב בה למד בתיכון גאולה.
ב-1954 התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים, השתתף בפעולות התגמול ונפצע מספר פעמים.
בקרב על משטרת קלקיליה (מבצע שומרון) שנערך ב-10 באוקטובר 1956 הצטרף גל לכוח של סיירת צנחנים כקצין טיווח קדמי.
במהלך הקרב נפגעו רבים מחיילי הכוח בהם מפקדו, את הפיקוד נטל סג"מ דב תמרי שהנחה את גל לטווח את הארטילריה על מנת לבלום את החיילים הירדנים שכיתרו את הכוח.
גל טיווח את ההפגזה ביעילות, למרות התנאים הקשים והחשכה, כך שהפגזים נפלו במרחק עשרות מטרים בודדים מהלוחמים עד לחילוצם.
על פעולתו זכה בעיטור העוז.
במלחמת סיני פיקד על סוללה בגדוד 403.
לאחר חמש שנות שירות בקבע השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן.
ב-1962 גויס למוסד, שירת בתפקידים מבצעיים כסוכן וכלוחם, פיקד על יחידת "ביצור" שעסקה בהעלאת יהודים מארצות ערב ומדינות מוסלמיות אחרות ובאבטחת מוסדות יהודים ברחבי העולם‏, התקדם עד לראשות אגף "קיסריה", אגף המבצעים המיוחדים של המוסד.
אחד המבצעים הבודדים שהותרו לפרסום בהם היה מעורב גל, היה השתתפותו בצוות בדיקת ההתכנות לקראת מבצע יונתן ב-1976.
בין השאר ארגן המוסד טיסת צילום אוויר של נמל התעופה באוגנדה שהראתה כי הפעולה אפשרית והעבירה מידע על סימון המסלולים שהיה חיוני לצוותי מטוסי התובלה‏‏‏‏‏‏.
פעילות אחרת הייתה מבצעים חשאיים לחילוץ יהודים מסוריה.
‏ כראש אגף "קיסריה" היה גל מעורב בתכנון וביצוע מבצע הצגת תכלית לחיסולו של אבו ג'יהאד‏.
החל מ-1989 ריכז את הפעילות החשאית להעלאת שארית יהודי תימן.
‏ב-1994 נפטר גל בעודו משרת במוסד.
הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
אשתו דפנה, אשר שירתה יחד עמו כסוכנת המוסד, נפטרה ב-2001 לאחר סיבוך במהלך ניתוח שעברה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשלמה גל (איש המוסד):
מעוטרי עיטור העוז בפעולות התגמול
אנשי המוסד
חיילי חיל התותחנים
פעילי עלייה
עולים לאחר קום המדינה: 1950-1948