כל מה שרצית לדעת על שלמה סימונסון:
שלמה סימונסון (נולד ב-30 באוקטובר 1923) הוא היסטוריון ישראלי, ממקימי החוג להיסטוריה של עם ישראל, המכון לחקר התפוצות ובית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל אביב.
סימונסון היה ממייסדי האוניברסיטה ושימש כרקטור שלה.
מחקריו עוסקים בתולדות היהודים בימי-הביניים, ביחסי היהודים עם הכנסייה הקתולית וביהדות איטליה.
נולד ב-30 באוקטובר 1923 בברסלאו (אז בגרמניה).
בשנת 1933 עלה ארצה.
הוא סיים לימודי תואר שני מהאוניברסיטה העברית בשנת 1946.
נושא עבודת התזה שלו הייתה "הכנסייה הקתולית והממלכה הצלבנית בירושלים".
בשנת 1952 סיים דוקטורט באוניברסיטת לונדון.
עבודת הדוקטורט שלו עסקה בלאונה דה מודנה.
בשנת 1954 החל ללמד באוניברסיטה העברית, ובשנת 1955 החל ללמד באוניברסיטת תל אביב.
בתקופה זו היה חבר בארגון שורת המתנדבים במשך שנתיים, אז עזב יחד עם ישעיהו ליבוביץ בגלל שסבר שהמשטר מושחת ללא תקנה ואין טעם לרדוף מושחת בודד זה או אחר, אלא יש לפעול במישור הפוליטי להחלפת השיטה.
בין השנים 1961-1964 היה מנהל הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב, ועמד בראש ועדה לבניית הספרייה בקמפוס החדש ברמת אביב.
בהמשך היה יו"ר ועדת הספרייה של האוניברסיטה.
בשנת 1963 מונה לפרופסור חבר ובשנת 1968 מונה לפרופסור מן המניין.
בשנת 1964 ייסד את המרכז לחקר התפוצות, בראשו עמד עד 1992.
בשנת 1970 היה ממייסדי המכללה למורים בבית ברל.
באותה שנה היה גם ממייסדי בית התפוצות.
בין השנים 1971 ל-1977 היה רקטור אוניברסיטת תל אביב.
בשנת 1993 יצא לגמלאות.
סימונסון שירת בהגנה ובצה"ל, היה קצין בחיל הרגלים והשתתף במלחמת העצמאות, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.
בשנת 1965 זכה בפרס יד יצחק בן צבי על ספרו "תולדות יהדות דוכסות מנטובה".
בשנת תשנ"ה הוענק לו "פרס שזר לחקר תולדות ישראל".
נישא לגבריאלה מנפילד, ואב לשני בנים ובת.
אחד מבניו, ד"ר אוריאל סימונסון, מלמד במחלקה ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת פרינסטון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה.
מתגורר בהרצליה.
תחביבו של סימנסון היה טיפוס הרים.
סימונסון התנגד לסבסוד שכר הלימוד באוניברסיטה וטען שהסבסוד מביא לאוניברסיטה סטודנטים שאינם רציניים בלימודיהם.
סימונסון גם התנגד להקמת אוניברסיטאות נוספות וטען שיש להשאיר מקום גם למקצועות לא-אקדמיים כמו הנדסאים ומורי בתי ספר יסודיים.