כל מה שרצית לדעת על שמאי הזקן:
שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי במאה הראשונה לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי.
ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול.
היה בנאי במקצועו, והאריך ימים כבר פלוגתו.
שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם – "יצא מנחם ונכנס שמאי" (מסכת חגיגה ב, ב).
ככלל נחשב שמאי הזקן לקפדן יותר, כפי שהדבר משתקף בתיאוריו בסיפורים תלמודיים שונים, עד כדי כך ששמו הפך להיות שם דבר לקפדנות ולשמרנות.
עם זאת, חז"ל בדורות שאחריו הדריכו שלא ללכת בדרכו הקפדנית של שמאי: "לא הקפדן מלמד", (מסכת אבות), "לעולם יהיא האדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי" (מסכת שבת).
גם השיטה ההלכתית מבית מדרשו נחשבת בדרך כלל למחמירה יותר בהלכה.
מסכת עדויות שבמשנה מונה 30 מקרים בהם דווקא הלל היה המחמיר ושמאי המקל, אך מקרים אלה מנויים כיוצאי דופן – כלומר שבדרך כלל שמאי היה המחמיר מבין השניים.
מניחים כי עסק בבניין, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף ל"א עמ' א), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.
לפי מסורת אחת שמאי הזקן ואשתו קבורים בהר מירון, במקום המכונה על פי הערבים תושבי המקום, חורבת שמע.
הקבר, מאוזוליאום דו-קומתי אשר בקומתו העליונה שתי שקתות.
אין סימוכין ארכיאולוגיים וודאיים למסורת זו.