כל מה שרצית לדעת על שמונה וחצי:
שמונה וחצי ( ½8 באיטלקית: Otto e mezzo) הוא סרט קולנוע איטלקי משנת 1963 שביים פדריקו פליני.
הסרט נחשב לאחד מטובי סרטי הקולנוע שנעשו אי פעם (במשאלים רבים הגיע שני רק לסרט האזרח קיין), והוא זכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר.
הוא היה אחד הראשונים בקריירה של פליני, שנתן מקום נרחב לתת מודע בחייו של הגיבור.
את המוזיקה לסרט הלחין נינו רוטה שהלחין רבים מסרטיו של פליני.
השחקנים הראשיים בסרט הם מרצ'לו מסטרויאני, קלאודיה קרדינלה ואנוק איימה.
במרכז עלילת הסרט במאי קולנוע הסובל ממחסום יצירתי ואשר אינו מצליח להתקדם בבימוי סרטו החדש.
במקביל, הוא מוצא את עצמו תקוע בחייו האישיים.
הסרט משוטט הלוך ושוב בין הפנטזיות של הגיבור (לדוגמה סצנת ההרמון) לבין זכרונות מילדותו (ריקוד הרומבה של הזונה על חוף הים והעונש שהוא מקבל בעקבות כך), התמודדות עם עברו ועם הוריו לבין המציאות היומיומית.
לפי מבקרים רבים הסרט הוא בעצם סרט יונגיאני העוסק בחיבור, החסר במקרה הזה, בין הגברי והנשי.
גיבור הסרט (גוידו) אינו מצליח להשתחרר מדחפיו הגבריים השתלטניים והכובשים ולכן מתקשה לביים.
רק כאשר הוא מוצא את דרכו לתוך העולם הנשי, ולמעשה אל החלק הנשי שבו, על ידי ויתור על שאיפותיו הכובשות, הוא מצליח להשתחרר ולהרגע.
אמנם, אין הוא מצליח לביים את סרטו, אבל הוא מוצא את חוסר התועלת שבכך.
סצנת רבות בסרט תומכות בתאוריה זו ובעיקר סצנת הסיום שבה יורדים כל גיבורי הסרט מהעבר ומההווה ממגדל ענק (סמל לפאלוס – אבר המין הגברי) לתוך מעגל ורוקדים לצלילי תזמורת שמנוהלת על ידי גוידו הילד.
שם הסרט מתייחס לכך שזהו הסרט השמונה וחצי של פליני (החצי מתייחס לסרט שהכיל שני סיפורים שבוימו על ידי שני במאים שונים).