כל מה שרצית לדעת על שער אפרים:
שער אפרים הוא מושב באזור השרון בתחום שיפוטה של מועצה אזורית לב השרון.
שמו של היישוב ניתן לו בגלל מיקומו למרגלות הרי שבט אפרים.
שמו הזמני היה בארותיים ד', כשם המושב בארותיים הסמוך.
המושב יושב בסוף אוגוסט 1953 על ידי משפחות מעולי תימן שהגיעו מקריית שמונה.
במושב הוקמו 80 משקים חקלאיים להם הוקצה שטח של 3000 דונם.
באמצע שנות ה-60 נסללו דרכים פנימיות במושב.
במלחמת ששת הימים המושב סבל מהפגזה, ובנוסף לכך רוב יבולו אבד.
הרחקת הגבול בעקבות המלחמה לא הביאה הקלה במצב הביטחוני, אלא להפך.
מספר חוליות פת"ח פעלו באזור ועול השמירה גדל.
עם זאת, אנשי המושב הרחיבו את שטחי העיבוד שלהם ממש עד הקו הירוק ויכלו לטייל גם אל מעבר לקו.
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 שקע המושב בחובות והדרדר לתופעות חברתיות קשות.
בעקבות זאת הוחלט במושב בתאום עם המוסדות המיישבים להפוך את המושב ליישוב קהילתי, תוך השארת כ-30 משקים פעילים במקום.
בתחילת שנות ה-90 יזמו פרנסי המושב פרויקט הרחבה כדי לשקם את המושב.
בניגוד לפרויקטים רגילים בהם ההרחבה כללה הכפלת מספר היחידות במושב, בשער אפרים אושר להקים 350 יחידות דיור בהרחבה, כאשר במושב היו 80 משקים.
אישור להרחבה חריגה זו ניתנה בגלל המקום הרגיש של המושב על גבול הקו הירוק בין יישובים ערביים ובמטרה לשקם את המושב ממצבו המדורדר.
160 מגרשים הוקצו לחברי המושב והשאר הוצעו למכירה החל משנת 1996, במחיר של כ-75,000 דולר למגרש.
בתחילת שנת 2000 הורה מינהל מקרקעי ישראל על הפסקת שיווק המגרשים, בטענה שבמסמכים הרשמיים לגבי ההרחבה הובטח שמחיר מגרש יהיה 38,000 דולר בלבד.
פרנסי היישוב הועמדו לדין בגין אישומים שונים, אך זוכו מרובם לאחר שהשופט קבע שהמנהל היה מודע למחירי השיווק של המגרשים והסכים להם.
השופט צבי גורפינקל קבע בגזר הדין של פרנסי המושב שניתן במרץ 2008:"אין מנוס ממסקנה כי במקרה הנוכחי, הכריעה הבירוקרטיה את היוזמה החופשית וניסיון כן לשקם מושב כושל ולהפכו למושב לתפארת, סוכל על ידי הבירוקרטיה במדינת ישראל.
"בשנת 2003 מונה מפרק למושב.
לאחר שנקבע שחברי המושב שילמו דמי פיתוח מופחתים לעומת רוכשי המגרשים, נדרשו חברי המושב להשלים את הסכומים שלא שילמו.
התוכנית של הרחבת המושב קרמה עור וגידים ויצאה לפועל באמצע שנות ה-90.
רוב השטחים שהוצעו למכירה נרכשו בידי זוגות צעירים, ומשפחות צעירות רבות ממעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה שחיפשו איכות חיים גבוהה ואווירה קהילתית.
כיום המושב הוא השני בגודלו ביישובי מועצת לב השרון ומונה כ-1,800 תושבים, והוא המושב הגדול ביותר מבחינת מספר הלומדים במערכת החינוך הממלכתית.
בתחומי המושב ניתן למצוא מעון מגילאי 0 עד 3 וגני ילדים.
כמו כן קיימים במושב מבני ציבור דוגמת אולם לפעילויות תרבות, מועדון נוער, חדרי חוגים וסטודיו למחול, גני שעשועים, בתי כנסת, מקווה, מכולת ומשרדי הוועד המקומי.