כל מה שרצית לדעת על שפות איראניות מזרחיות:
השפות האיראניות המזרחיות היא תת-קבוצה של השפות האיראניות, שהתהוותה בתקופה האיראנית התיכונה (מהמאה הרביעית לפני הספירה לערך).
השפה האווסטית לרוב מסווגת כשפה איראנית מזרחית מוקדמת.
השפה האיראנית המזרחית הגדולה ביותר שעדיין מדוברת היא פשטו, עם כ־50 מיליון דוברים בין הרי הינדו־כוש באפגניסטן לבין נהר האינדוס בפקיסטן.
בניגוד לניבים האיראניים המרכז־מערביים, הניבים המרכז־מזרחיים האיראניים משמרים את ההברות בסוף המילה.
השפות האיראניות המזרחיות מדוברות באזור רציף, באפגניסטן וגם בחלקים הסמוכים במערב פקיסטן, במחוז האוטונומי גורנו־בדקחשאן במזרח טג'יקיסטן והמערב הרחוק של מחוז שינג'יאנג בסין.
עם זאת, יש שתי שפות המשתייכות למשפחה המדוברות באזורים נפרדים, שפת היע'נובי של צפון־מערב טג'יקיסטן (צאצאית של הסוגדית) והאוסטית של הקווקז (צאצאית של הסקיטו־סרמטית).
הן שאריות של רצף אתנו־לשוני שנמתח על רוב מרכז אסיה באלף הראשון לפני הספירה.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשפות איראניות מזרחיות:
•שפות איראניות מזרחיות