כל מה שרצית לדעת על תאודור דובואה:
פרנסואה קלמן תאודור דובואה (בצרפתית:François Clément Théodore Dubois, ‏ 24 באוגוסט 1837 – 11 ביוני 1924) היה מלחין, נגן עוגב ומורה למוזיקה צרפתי.
דובואה נולד ברוסניי במארן.
תחילה למד אצל לואי פאנאר (מנצח המקהלה בקתדרלה של ריימס) ובהמשך בקונסרבטואר של פריז אצל אמברואז תומא ואנטואן מרמונטל.
הוא זכה בפרס רומא בשנת 1861.
ב-1868 התמנה למנצח מקהלה בכנסיית מדליין ובשנת 1871 החליף את סזאר פרנק כמנצח המקהלה בכנסיית סן-קלוטילד.
בשנת 1877 חזר דובואה לכנסיית מדליין לתפוס את מקומו של קמיל סן-סאנס כנגן העוגב.
משנת 1871 לימד בקונסרבטואר של פריז.
בין תלמידיו היו המלחינים ידועי השם פול דיקא ופלורן שמיט.
דובואה היה מנהל הקונסרבטואר משנת 1896 (כמחליף לתומא, שהלך לעולמו) עד 1905.
הוא אולץ להתפטר אחרי שסירובו להעניק את פרס רומא למוריס ראוול עורר מחאה ציבורית ניכרת, שעוד גברה בעקבות מכתב גלוי מאת הסופר והמוזיקולוג רומן רולאן.
גבריאל פורה החליף את דובואה בתפקיד המנהל.
המוזיקה של דובואה כוללת אופרות, אורטוריות ושלוש סימפוניות.
יצירתו המוכרת ביותר היא האורטוריה "שבע המילים של ישו" (Les sept paroles du Christ) משנת 1867, העולה מדי פעם לביצוע מחודש; הטוקאטה לעוגב משנת 1889 עוד מושמעת גם היא מפעם לפעם.
שאר תפוקתו רחבת הממדים נעלם כמעט לגמרי.
בתחום ההוראה השפעתו ניכרת ומתמשכת יותר ובכתביו העיוניים Traité de contrepoint et de fugue (על קונטרפונקט ופוגה) ו-Traité d'harmonie théorique et pratique (על הרמוניה) נעשה עדיין שימוש מדי פעם גם כיום.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לתאודור דובואה:
•מלחינים צרפתים
•נגני עוגב צרפתים
•מבצעים בכלים אותנטיים
•מורים למוזיקה
•מנצחי מקהלות